מבקשת תשובה למכתב שנשלח לפני זמן

יש לי ילד בן 4 וחצי שעד גיל 4 בערך התנהג רגיל, שיחק עם החברים והיה מקסים. לפני כחצי שנה הילד התחיל לפחד להיות לבד במקום מסוים. כשהוא לא רואה את אבא או אמא שלו לידו הוא נכנס ללחץ והסטריה ומתחיל לבכות בצרחות. הוא לא הולך לשחק עם החברים כשנמצאים באותו מקום אלא יושב ליד אבא שלו ומתעסק לבד. אם יש במקום מסוים הרבה אנשים אפילו שהוא מכיר אותם הוא חייב להיות ליד אחד ההורים כי אחרת אם אנחנו זזים לרגע והוא לא רואה אותנו הוא נכנס להסטריה אפילו כשהולך לשירותים באותו מקום צריך שילווה אותו. אני מוכרחה לציין שבמקום הלימודים שלו הוא שקט אך מתנהג מקסים וכן בבית הוא מקסים. (הוא מוציא את כל האנרגיה שלו בבית. גם מה שלא הוציא בחוץ). חיכיתי עד עכשיו כי חשבתי שזה יעבור לו לבד אבל זה ממשיך ולא עוזב אותו. רציתי לשאול האם כדאי לדבר איתו על זה או אולי להתעלם וזה יבוא לו לבד כשירצה. ואם כן כיצד לעשות זאת והאם זו תופעה מוכרת בגיל הזה או שזה מצריך טיפול מקצועי. האם כדאי לחכות או לא. אודה לכם אם תענו לי בהקדם ואדע כיצד לפעול. תודה!