הצבת גבולות

שלום אני בת 33 יש לי ילדה בת 10 וחצי. תלמידה מצטיינת ילדה טובה שקטה .
הבעיה היא כזאת היות ונולדה פגית בחודש שישי יש לי אליה רגש מיוחד תמיד גוננתי עליה אני יודעת שאפילו יותר מידי. קשה לי לכעוס עליה ...האמת שהיא ילדה שקשה להציב לה גבולות או להרים את הטון. אך היום אני מוצאת את עצמי פשוט בבעיה. היא לא עושה דבר בבית לא מסדרת את חדרה, בבוקר אני עוזרת לה להתלבש ....כדי שלא נאחר ותמיד אני אומרת לה את סדר הפעולות שעליה לבצע בבוקר על מנת שלא נאחר לדוגמא :דנה גשי לשרותים אחכ לצחצח שיניים לאסוף את השיער לאכול לשתות" ניסיתי שלא להעיר לה היא מתארגנת בבוקר לבית ספר באיטיות רבה ולפני שיוצאים מהבית היא שוכחת דברים היות והיא סומכת עליי מאד. אני ודעת שזאת אשמתי. אך איך אני מתקנת את הנזק...כמו לדוגמא החדר שלה הפוך אני מבקשת ממנה לסדר והיא בשלה "אין לי כוח תעזרי לי " ואז אני ניגשת ועוזרת לה.ומן הסתם היא מתמזמזת ואני מוצאת עצמי עושה הכל.......היא די עצלנית...המון דברים קשים לה לעשות היא פשוט התרגלה ואוהבת שאני עושה בשבילה ואני עושה אם לא אעשה איתה החדר ישאר בלגן .....וזה מאד לא נעים . היא טוענת שזה נעים לה ולא אכפת לה לישון בבלגן שזהו חדרה והיא תחליט מתי ואיך לסדר אותו.
איך אני מטפלת בבעיה הזאת ?