אמא אובדת עצות

בוקר טוב,

הבת שלי בת 6. בת בכורה, השנה היא התחילה כיתה א' אולם לא בקבוצה חדשה מאחר ובשנה שעברה היתה עם שאר הילדים במסגרת "חטיבה צעירה". היא התחברה עם חבורה של 6 ילדות נוספות ויש עוד 2-3 ילדות מקבוצה אחרת שהיא גם משחקת איתן, לפעמים לחוד ולפעמים הן מצטרפות לחבורה שלה. לכאורה נראה שהכל בסדר אבל היא כל הזמן מתלוננת שאין לה חברים, שלא משתפים אותה, שלא נותנים לה אף פעם להחליט, יש ילדה אחת שמחליטה על כולם מי ישתתף ומי לא ושהיא הרבה פעמים מחליטה שהיא לא תשתתף. גם השנה וגם שנה שעברה שוחחתי על כך עם הגננת בחטיבה הצעירה ועם הסייעת וגם שוחחתי עם בעלת הצהרון שבו היא נמצאת וכולן מדווחות שהכל בסדר, שהיא מוקפת חברים, שיש לה בטחון עצמי, שהיא יודעת לעמוד על שלה וכשמשהו לא נראה לה היא עוזבת את החבורה ועוברת לשחק עם אחרים. כשאני מתעמתת איתה על הדברים היא אומרת שהמורה, הסייעת והצהרון כולם משקרים וזה לא נכון היא כל הזמן לבדה ואף אחד לא משחק איתה. היום כבר ממש התעצבנתי ואמרתי לה שלא יכול להיות שכולן משקרות ורק את אומרת את האמת ושאני לא מאמינה לה כי אני כן רואה אותה בבית הספר משחקת עם חברים (קרו כמה פעמים בודדות שבאמת הלכתי והצצתי בהפסקות ובאמת ראיתי אותה עם חברים) ושאני מאמינה שלפעמים באמת לא משתפים אותה ולפעמים באמת מעליבים אותה וכו' אבל זה רק לפעמים וזה קורה לכל הילדים בכיתה ושזה בסדר גם להיות לבד ולא להיות כל הזמן עם חברים. אני ממש אובדת עצות, אני לא יודעת אם זה בסדר שהתפרצתי ואמרתי לה שאני לא מאמינה לה, איך מתמודדים עם השקרים האלה? בהנחה שזה באמת שקרים... רק ביום שישי שעבר דיברתי עם הסייעת בשקט בצד ושאלתי איך היא מבחינה חברתית והיא אמרה לי שהיא בסדר גמור, שהיא התבגרה, שהיא אהובה ויש לה בטחון עצמי ואמרתי לה שאני ממשיכה לשמוע תלונות שלא טוב לה מבחינה חברתית אז הגננת אמרה לי שאני כנראה נתתי לה במה בגלל שאני רגישה לענין החברתי שלה ולכן היא עושה עלי מניפולציות כדי לקבל את תשומת הלב שלי ואני מודה שבאמת התייחסתי בעבר ברצינות לכל הענין הזה כשהיא סיפרה לי וניהלנו שיחות ארוכות בנושא... למשל, אתמול היא נכנסה לאוטו אחרי הצהרון ושאלתי אותה איך היה היום? תשובתה היתה: כיף..... אה, לא כיף, כי X לא שיחקה איתי (החברה הטובה שלה)

איך אני מתמודדת עם המצב הזה? ואולי היא לא משקרת ובאמת היא במלחמת הישרדות והתמודדות יום יומית עם חברים שהיום הם חברים ומחר הם לא חברים כמו שקורה הרבה פעמים בקבוצות חזקות בכיתה ואצל בנות, והיא באמת מרגישה שהיא לא אהובה ולא מקובלת ואז יוצא שאני לא תומכת בה מבחינה רגשית אם אני אומרת לה שאני לא מאמינה לה אנא עזרי לי להתמודד עם המצב הזה בצורה נכונה

אודה לך על תשובתך