בן 5 רוצה להיות ילדה

שלום טלי,
בנך בן ה- 5 מרבה לדבר על נסיכות, שמלות, בנות, ואף ציין שרוצה להיות בת ולא בן.
מדברייך עולה שהדבר מטריד אותך ואת בעלך, ואתם לא ממש נותנים לו חופש בנושא, ואף מנסים להניעו מכך.
יתכן כי תגובתכם נובעת מתפיסה חברתית מקובלת (בנים משחקים עם מכוניות וכו') ומחשש שמא התנהגות זו תשפיע על המשך חייו של בנכם (נטיות מיניות)
נראה לי כי בשלב כזה (גיל 5) עדיין מוקדם לעסוק בכך, ובכל מקרה, האם ניסיונכם למנוע התנהגות חיצונית תשנה את חוויתו הפנימית של הילד?
נראה כי בגיל זה אין פסול לצייר נסיכות ולשחק עם בובות, ואף להתחפש לנסיכה בפורים,
ויתכן שהדבר יחלוף בעצמו עם הגיל כשיתחבר יותר לקבוצת הבנים.
יתכן גם שנסיונותיכם להגבילו רק מגבירים את העיסוק בכך.
כמובן שללא היכרות עם הילד קשה להשיב על כך, אולם נראה כי בשלב זה עדיף "לזרום" עם הילד, ולראות כיצד יתפתחו הדברים.
יתכן שכדאי לפנות לאיש מקצוע שיעזור לכם להתמודד עם הרגשתכם
בהצלחה!
יעל רחמני
תרפיה באמנות

תודה יעל.
בני מחובר דווקא לקבוצת הבנים ומשחק רב הזמן עם בנים ולא בנות.
הוא מאוד אוהב נסיכות אך להבדיל דברים אחרים של בנות לא אוהב כגון ברביות או בראציות.
בעלי ואני החלטנו לזרום עם רצונותיו כי זה באמת לא ישנה דבר. החשש הגדול שלי הוא מההתמודדות שלו עם תגובות הילדים אך אני מניחה שגם כאן אין לנו הרבה ברירות.
מה שמפריע לי מכל זה אמירותיו מדי כמה זמן שרוצה להיות בת ולא בן. אני לא יודעת אם זה נובע מתוך תחושת ה- נגד שנתנו לו להרגיש כלפי הנושא או שבאמת זה רצונו.
מה שבטוח הוא שזה מאוד מטריד אותנו ואנו יודעים שזה מוקדם מדי בשביל להצביע על נטיותיו המיניות.
השאלה היא האם יש דרכים "חכמות" בהם אנו יכולים לפעול בנושא? עד כמה "לזרום" איתו בנושא?
טלי

שוב שלום טלי,
כמובן שקשה לי לראות את התמונה השלמה, לכן אנסה להציע את דעתי מהתמונה שמשתקפת מול עיני,
ציינת כי בנך מרבה לשחק עם בנים רוב הזמן, וכי הוא אינו משחק בברביות ובראציות,
מאידך הוא אוהב לשחק בנסיכות (השייכות לעולם קסום ומלכותי), ואף טען שהיה רוצה להיות בת. להערכתי יכולות להיות לכך מספר סיבות,
יתכן שישנה דמות נשית (אמא, מטפלת, גננת, בייביסיטר, דמות מהטלויזיה/ספרים וכו') שהוא אוהב ומזדהה איתה, ועל כן הרצון להידמות לה גורם לו לומר שהיה רוצה להיות בת,
כמובן שזהו רצון "ילדי", חוויתי, ואם כך הדבר אין להתרגש מכך.
שנית, יתכן שהאמירה שהיה רוצה להיות בת נבעה מתוך איזשהו דיאלוג איתכם, אולי אפילו אמירה שמישהו "זרק" לו מבלי לשים לב, והוא "נתפס" אליה (כלומר לא משהו שנבע ממנו),
להערכתי זהו שלב מאוד מוקדם לפתח זהות מגדרית שונה משלך (טרנסג'נדר), וגם אם זהו המצב- האם ביכולתנו לשנות אותו? האם הורים "חונקים" ומגבילים יכולים למנוע חוויה של בנם לטווח הרחוק? (אין לי על כך תשובה חד משמעית)
כשאני מציעה "לזרום" כוונתי להתעלם בשלב זה, כל עוד הדברים נעשים מתוך משחק, ובתוך הבית.
אתם בהחלט יכולים להחליט בגיל כזה שלא הולכים לגן (או למקום אחר) עם שמלה, או תיק או קשת, אבל בבית מותר "להתחפש".
אתם גם יכולים להשתתף איתו במשחק הזה, ואפילו להתחפש בעצמכם (אבל להגדיר זאת כמשחק- עכשיו משחקים ב"כאילו"), אולי כך בנכם יראה שזה לא "אישיו" בעיניכם, והעיסוק בכך יפחת, אתם כמובן יכולים לבחור לא לשחק איתו, אבל לאפשר לו לשחק, ולהעלים עין.
את ודאי יודעת שאיסור מסויים גורר עיסוק מוגזם בנושא (כמו איסור על אכילת שוקולד שגורר רצון לשוקולד), ברגע שמרפים, לאט לאט הנושא עשוי להיזנח.
לסיכום, הדבר החשוב ביותר הוא שתעטפו אותו בחום ואהבה, וחיזוקים על הצלחותיו בתחומים שונים, ותגדלו ילד שיחוש אהוב ובעל בטחון עצמי,
נשמע שאתם כבר עושים זאת :)
בהצלחה!
יעל