ילד שנשכח מחוץ לגן

שלום יונית,
אכן מקרה קשה. אני מבינה בהחלט את הכאב, חוסר הואנים והזעם שלכם כלפי הגן. עם זאת לא הייתי קופצת למסקנות נמהרות. לא ציינת מה היה הדיאלוג עם הגננת לאחר המקרה, ואיך נוהל הקשר עם הגן מאז. חשוב לאפשר לגננת לתקן את מה שקרה, לדבר עם הילד, לבדוק האם אפשר לייצר לילד חוויה מתקנת כלשהי בתוך הגן, ואם מחליטים לעבור לגן אחר אז לעשות זאת תוך כדי פרידה מסודרת, במידת האפשר.
נראה שאת גם חשה אשמה רבה על כך ששכנעת את הידל להישאר בגן. למרות שברור לך שלא יכולת לדעת שזה יקרה.
חשוב בתקופה הקרובה להיות סבלנים עם הילד, לשוחח איתו על מקרה, להסביר לו במילים מה עבר עליו :"הרגשת פחד, וכעס, כבר לא ידעת מה לעשות,והיית נורא נורא לבד זה היה נורא קשה, אף אחד לא שמע אותך, בטח חשבת שזה יימשך ככה לתמיד, היית צריך לשירותים, כאב לך אולי בבטן ובטוסיק ולא יכולת ללכת לשירותים, זה היה באמת נורא קשה" ללוות אותו באופן הזה בחוויה הקשה, לתת לו לבטא אותה גם במילים וגם במשחק או בציור, לתת לו לבטא בפניכם את הכעס עליכם על כך שהשארתם אותו, ועל הגננת ששכחה אותו ביום הוהולדת שלו, זה מעליב ומכעיס.
אחר כך צריך להסביר לו במידת האפשר, שזה שזה קרה, זה באמת מאוד לא בסדר, אבל זה לא אומר שזה יקרה שוב,וצריך לנסות לא לפחד מזה, כי זה כבר קרה, זה עבר.
אם אתם רואים שהוא ממשיך לסבול ואתם לא מצליחים להרגיע אותו, אפשר לשקול פנייה לייעוץ מקצועי.