בת 3

שלום,

בתי בת השלוש נכנסה השנה בפעם הראשונה לגן. עדיין קשה לה להיפרד ממני בבקרים ובמשך היום מתפקדת בסדר גמור.

בבוקר יש לנו טקס קבוע של נשיקה חיבוק ואני הולכת, הרבה פעמים היא ממש בוכה והגננת מחזיקה אותי כדי שאני אוכל לצאת מהגן. כולם מסביב( גננת, אימהות ) אומרים לי שזה בסדר להשאיר אותה בוכה כי הרי היא נרגעת אחרי כמה דקות. אני לא מרגישה כ"כ טוב עם זה.אני מפחדת שאני גורמת לה לא לסמוך עליי.

האם עצם העובדה שאני משאירה אותה שם בבכי כשהיא מבקשת אותי ומנסה להגיע אליי ללא הצלחה כי היא בידיים של הגננת לא משדרת לה שאני לא דואגת לה ומשאירה אותה בידי אחרים?למרות שאח"כ היא בסדר האם בכל זאת בדקות האלה של הקושי והבכי היא לא מרגישה עזובה על ידי אמא? מה בעצם אני משדרת לה בעצם זה שאני הולכת כשהיא בוכייה. הרי היא מצידה משרדת לי בבכי קושי, ורצון להיות איתי ואני בכל זאת הולכת...

תודה מראש