לא מסכימה שיתקרבו אלייה

אורית שלום,
כנראה שהבת שלך מאוד חרדה מהסביבה במעון, ולא מרגישה שם מספיק בטוחה. לכן, היא יוצרת לעצמה מעין "בועה" שמגינה עליה מפני "חדירה" של האחרים לתחום הפרטי שלה. זו בטח חוויה מאוד לא קלה עבורה. אולם, לאורך זמן סוג ההגנה הזה של הימנעות אינו מיטבי, כיוון שאז היא לא מצליחה להרוויח הזדמנויות בהן היא תיהנה מהסביבה, מהמשחקים, הילדים והפעילויות המשותפות. אגב, אני לא יודעת אם יש לה גם רגישויות לרעש או לגירויים אחרים שהם אינטנסיביים, וגם זה משפיע עליה להסתגר. כמו כן, לא כתבת אם בתך מגיעה לגן ברוח טובה או שהיא בוכה, פוחדת או כועסת בבקרים בכניסה למעון. בנוסף, אם היא עדיין לא מתבטאת מספיק באמצעות שפה, זה גם יכול לגרום לה להסתגר ולהתקשות לתקשר.
כדאי לחשוב גם עם הגננת על דרך לעזור לבת שלך ליצור קשרים עם הסביבה ולהרגיש יותר בנוח. נשמע שהיא זקוקה לעזרה כיצד לתקשר עם הילדים וליצור עמם מרחב פעילות משותף בו תמשיך עדיין להרגיש בטוחה. אפשר לבקש מהצוות להקפיד על כך יותר, אולם אני מציעה בנוסף לשכור סטודנט/ית לאחד ממקצועות החינוך/פסיכולוגיה/ע"ס שתלווה אותה שעה בבוקר (לא הכרחי בכל יום), ותעזור לה בפועל למצוא את הדרך לאינטראקציה נעימה ונשלטת מבחינתה. כמו כן, אם תיפגשו עם ילדים מהמעון בשעות אחהצ, הדבר יכול לעזור לה. כשאת איתה במחיצת ילדים שהם פחות מוכרים לה, כדאי לעזור להם להתחבר יחד וליהנות, כדי להגביר את סקרנותה כלפי הסביבה.
אם הבעיה נמשכת, יש מקום להתייעץ עם רופא הילדים שלכם .
בהצלחה,
שירי