מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- ילד בן 4 עם קשיים רגשייםמירב23/11/2011
שלום,
בני בן ה-4 היה עד גיל 3 איתי בבית.
בשנה שעברה יצא בפעם הראשונה לגן ילדים. החשיפה היתה פתאומית עבורו; גן עירייה, 35 ילדים שרובם גדולים ממנו (גילאי 4).
היה לו קושי מאוד גדול הן מבחינה חברתית וכן בכל בוקר היה לו קשה להיכנס לגן (עד סוף השנה!!!) למרות שבמהלך היום בגן הוא היה בסדר גמור.
היו לו קשיים במוטוריקה עדינה, שכן בתקופת שהותו איתי בבית לא עסקנו הרבה ביצירות אלא יותר במשחקי קופסא שבהם הוא ב"ה אלוף.
התחלנו בשנה שערה בסדרת טיפולי ריפוי בעיסוק שממש הביאו לשיפורים עצומים ביכולותיו כמו גם בתחושתיו הכלליות.
בתחילת שנה שעברה הוא גם היה מכניס חול, חצץ וכל מה שבא ליד - לפה. אך ככל ש"התרגל" לגן, כך התופעה שכחה.
היום, זוהי שנתי השניה בגן. הוא שייך כבר לקבוצת הבוגרים ועדיין קשה לו להיכנס לגן בכל בוקר. באמת רואים שיש פה קושי ולא פינוק.
מדאיג אותי שלאחרונה הוא התחיל לקלף את העור סביב ציפורני הידיים שלו עד להרגשת כאב.
מה עושים???
תודה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר ילד בן 4 עם קשיים רגשיים - תגובה
סמדר ריינר24/11/2011שלום מירב,
אם הילד נכנס לגן עם קשיים אבל בהמשך היום הוא בסדר גמור, אז אין כאן קושי אמיתי. יש כרנאה בעיה בקשר בינך לבינו, כאשר מצד אחג את מתקשה לשחרר אותו, משאירה אותו בבית עד גיל 3 וגם כנראה מתקשה לשחרר אותו בבוקר (למרות שאולי את בטוחה שהקושי נובע ממנו ולא ממך)וגם אולי לא שמת לב אבל בתאור שלך כתבת"שנתי השניה בגן" כאילו את והוא זה אותו אדם ושניכם בגן ביחד, אך מצד שני, כשאת משחררת, את עושה את זה בפתאומיות ולא בהדרגה (למשל מלהיות בבית בן יחיד - ישר לגן עירייה עם עוד 35 ילדים) המעברים החדים גורמים לו להרגיש חרדה ואין לו דרך להסתגל אליהם בהדרגה. יכול להיות שכדאי לך לקבל הדרכת הורים, כדי ללמוד איך לשחרר את הילד בצורה שלא מעוררת את החרדה שלו.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם טיפוסים חברותיים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
