מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- דברים מדאיגים.פרח01/12/2011
הי,
אני סטודנטית, חונכת פרח של ילד שבא מבית 'קשה', שמטופל ע"י לשכת הרווחה. התוודעתי רק לאמו של הילד, שעשתה רושם חרדתי וחסר אונים בכל מה שקשור אליו. מלבד כמה מילים שהחלפתי איתה לא היה לי קשר של ממש עם המשפחה, הסביבה של הבית וכו'. אני רק יכולה להעיד שהבית מוזנח בצורה די מחרידה. עד עכשיו התקיימו בסך הכל 4-5 מפגשים. אבל מהמפגשים הספורים שהתקיימו יצאתי עם הרגשה לא טובה, מוטרדת, מודאגת. כל הזמן עוברות לי המילים בראש "דברים מדאיגים", וממש יש לי צמרמורת והרגשה חסרת מנוחה.
כבר בפגישה הראשונה הילד חיבק אותי, הכין לי מתנות, שאל באובססיביות מתי אני מסיימת להפגש איתו, מתי אני לא אפגוש אותו וכו'. כשהייתי צריכה ללכת הוא ממש התחנן שאני לא אלך (חיבק אותי כך שפיזית לא אוכל לזוז במשך כמה דקות). הציע לי לאכול אצלו בבית לישון אצלו בבית וכו' - הסיטואציה הזאת חוזרת על עצמה בכל פרידה. אני מבינה שמשהו בדמות שלי כמישהו חיצוני מהבית תופס אותו מאוד חזק. אני מרגישה את המצוקה שלו ממש בגוף שלי... הילד נחמד אלי למרות שבאופן כללי הוא אגרסיבי ולא נעים. כשמשחקים איתו הוא מביע אלימות רבה. יוצאות ממנו קללות שאני לא בטוחה שהוא מבין את משמעותן, והוא מטיח בובות ומשחקים ברצפה ובקירות, מקלל אותן (בובה אחת מקללת ומרביצה לשנייה). הילד היה מעורב כבר פעמיים מאז תחילת החונכות (כשבועיים וחצי בערך) באירועים אלימים בבית ספר. הוא התקשה לדבר על זה וכשהסכים הוא דיבר בתורה "תינוקית" מאוד, אמר שזה לא אשמתו, שהרביצו לו ושהמעורבות שלו בכל העניין היתה אפס.
אני ממשיכה בהודעה נוספת - מצטערת על האורך...* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר המשך
פרח01/12/2011בנוסף הוא אומר כל מיני משפטים סתומים ולא ברורים - ממש הזויים, שאני לא מבינה. יצא לי להיות הרבה בחברת ילדים וזה לא משהו שנתקלתי בו. דברים מוזרים שהוא אומר על בובות - מאניש אותן ומספר עליהן דברים מוזרים. "הוא היה עייף והיה צריך לקפוץ מהמרפסת", "הם מתפסים על הקירות בלילה", "הם בורחים בשביל לברוח בשביל למצוא את הכוחות שלהם ולהרוג את כל מי שהרג אותם ולעוף" "הם עומדים בפינה ומסתכלים עלי" מדבר על דברים שמסתובבים בית שעומדים ומסתכלים וכו'. נתתי לילד מחברת גדולה לכתוב לי בה בין הפגישות (חשבתי שזה יקל על הפרידות), ואמרתי לו שהוא יכול לכתוב מה שהוא רוצה לספר לי מה קורה בין הפגישות בין היתר אמרתי לו שהוא יכול לכתוב סיפורים על עצמו -וזה בעיקר מה שהוא עשה. הסיפורים גם הם מוזרים והזויים וסתומים לחלוטין לי.. תמיד יש שם איזשהו ילד אבוד שצריך להלחם או לברוח תמיד יש אלימות ודמויות הזויות והתרחשויות הזויות ומשפטים שאין בהם שום הגיון.. ברמה שזה ממש מטריד אותי. ואני ממש מוטרדת..
אני כותבת כאן כי אין לי כ"כ למי לפנות. ואני לא יודעת אם מישהו יהיה מעוניין לשמוע את הדאגות שלי. יש לי רכז פרח אבל הוא לא כ"כ נגיש ולא כ"כ מעוניין. שלחתי לו מייל לגבי אפשרות לדבר והוא אמר לי שאפשר להגיע לזה רק בפגישה קבועה מראש בעוד חודש בערך. אין לי את הפרטים של העובד/ת הסוציאלית.. ביקשתי מהרכז שיעביר לי והוא עוד לא עשה את זה.
אני לא יודעת מה לעשות איך להתמודד איך לעזור.. מה להכניס לפגישות כדי להקל על המצוקה. אני ממש זקוקה לאיזושהי התייחסות חיצונית מקצועית מכם לכמה מילים ולאיזשהו כיוון - כל כיוון... לא ברור לי אם הדאגה שלי מוצדקת או שבכל זאת זאת מצוקה בגדר הנורמלית.
תודה רבה ושוב אני מתנצלת על האורך.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההמשכון
פרח01/12/2011אני רק אוסיף עוד כמה מילים - תסלחו לי פשוט זה ממש מטריד וקרוב ללבי.
היו על הילד סימני אלימות שהוא קישר רק לאירועי האלימות בבית הספר (הוא הושעה מבית הספר - אמא שלו הזכירה את זה שאלתי אותו וכך נודע לי..). הגיל של הילד הוא 8 וחצי..
אני סטודנטית חדשה (מאוד) לפסיכולוגיה וחינוך יש לי הרבה "רזומה" עם ילדים, אבל ההתמודדות הזאת משאירה אותי די חסרת אונים ומוטרדת ומודאגת מאוד. מה אני יכולה לעשות?... שוב תודה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההמשכון - תגובה
סמדר ריינר02/12/2011שלום לך,
את צודקת שאת מודאגת. חשוב שתכתבי לרכז שלך שהילד מבטא תכנים אובדניים ויש סימנים לאלימות על גופו, ונראה לך שחשוב להעביר את הדיווחים הלאה בדחיפות. אני מניחה שכאשר יגיע אליו דיווח כזה בכתב הוא יהיה חייב להתייחס אליו.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם יש לכם ביטחון עצמי?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
