פיפי בתחתונים אצל ילדה בת 4 וחצי

שלום דינה,
למעשה את מספרת שעד היום הילדה לא נגמלה.מה קורה בגן? גם שם בורח לה או רק בבית? צריך לבדוק יותר לעומק מה קורה. נשמע שמסיבות רגשיות שלה היא לא משתפת פעולה עם לקיחת האחריות בעניין הזה, וחשוב להבין יותר לעומק למה. האם זו דרך להישאר קטנה, לא רוצה לגדול? אם כן מדוע? האם זו דרך לקבל תושמת לב? אם כן מדוע? באיזה עוד דרכים מקבלת תשומת לב בבית? איך ההתנהגות שלה בעוד תחומים? רק אחרי הבנה יותר מעמיקה של המצב ניתן יהיה לייעץ לכם איך להגיב.

גם בגן בורח לה. אני רואה שיש פיפי בתחתונים. אבל לא כל יום. בבית היא יושבת בצד ומתאפקת ושאני אומרת לה לכי לשירותים היא אומרת "אין לי". וכמובן אחכ התחתונים שלה עם פיפי. מלבד זאת היא בוגרת, חוץ מכך שאינה מעוניינת שיבואו אליה חברות מהגן או ללכת אליהן. היא רק רוצה לשחק עם אחותה הגדולה והחברות שלה. לא בטוחה אם זה קשור לבריחת הפיפי. אני גם התעלמתי וגם כעסתי וגם אמרתי שאשים לה חיתול אבל כלום לא עזר. בלילה בכלל לא ניסיתי להוריד לה את החיתול בגלל זה.

שלום דינה,
יכול להיות שבתך מרגישה שמקומה בבית לא ברור. לא ברור לה איך לקבל תשומת לב ייחודית לה, היא חווה את עצמה כסוג של "זנב" של אחותה, לפחות מבחינה חברתית, ויכול להיות שמאחר ונושא הפיפי נותן לה מקום, היא מקבלת תשומנת לב בגלל זה ולכן הי אאל יכולה לוותר על זה. חשוב לנסות ולראות, איך והאם אתם יכולים לתת לה מקום בזכות עצמה בלי קשר לפיפי, למשל לבלות יאתה זמן איכות ללא אחותה, לחזק אותה על דברים שהי אחזקה בהם, ציור, משחק ריקוד או כל דבר אחר, ולתת חיזוקים על כל יום בלי פיפי (מדבקה למשל). אם זה לא עוזר, כדאי לפנות לייעוץ מקצועי מסודר.