אתגרי אבהות אחרי גירושין.

שלום.
אני נמצא בתהליך ארוך ומיגע של גירושין שלא מרצון שלה...
מבחינה משפטית הכל בסדר בינתיים.
יש שתי ילדות מקסימות.
בת 6 ובת 3

כשיצאתי לדירה שלי יצרתי אוירה ביתית כל הכל - חדר ילדים וכו'
הם ישנות אצלי גם באמצע שבוע ולא רק כל סוף שבוע שני כמו שמקובל.
אני מקלח אותם עושה שיעורי בית. עושה צמות וקיקיות וכו' קונה בגדים מתמצא בצבאים שכל אחת מהן אוהבת או לאו.

עם הקטנה יש לי יחסים נהדרים . היא תמיד שמחה להישאר אצלי ואפילו לא רוצה לעזוב.
היא מרגישה בבית.
אבל המצב יחסים עם ילדתי הגדולה (בת 6) מבשרים עתיד לא כל כך ורוד.
לא שהיא הייתה קלה לפני זה אבל זה נהיה יותר ויותר קשה.
קודם כל היא אומרת כל פעם בצורה ברורה שהיא לא אוהבת אותי
שצריך לשים אותי בכלא שצריך להרוג אותי וכל מיני דברים קשים מאוד.
היא גם אומרת אותו דבר על אחותה הקטנה.
היא גם אומרת שהיא רוצה להשאר עם אמא ואת השניה צריך לזרוק לפח או להשאיר אותה אצלי. אני חושב שהיא לא ממש מתכוונת לזה. אמא שלה נהגה להתיח בי כל מיני דברי רעים בלי סיבה בדיוק כך כי בא לה וזהו. אחרי כמה שנים לא היה לי יותר כח לסבול את זה.

על כל ניסיון לדבר עם ביתי היא סותמת את האיזניים וצעוקת. היא מציקה נוראה לאחותה הקטנה. אני חושב שזה יותר קורה בנוכחות שלי ולא של אמה. לצערי אין תקשורת ביני לבין פרודתי (שוב, מרצונה)

עד הלום הבלגתי אבל עכשיו אני מתחיל לריב אתה על כל חוצפה שהיא אומרת.
לצערי אמא בדיוק אותו אופי לכן נפרדתי ממנה.
אני מנסה בכל כוחי לנסות לרכך את התכונה שלה. אבל אני חושב שזה ירחיק אותה ממני בסוף. מצד שני איני חושב שאני רק צריך להיות חבר שלה ולא לקחת אחריות על החינוך שלה אחרת היא תצאה מפונקת ואנוכית.

לפני חודשיים אמה ניסתה להסית אותה נגדי בכל מיני דברים אבל אחרי שיחה עם עובדת סיציאלית ואיומים משפטיים היא הפסיקה (לפחות איני שומע מבנותיי שאני גנב ורמאי :)

אני לא יודע האם אני עושה דברים נכונים. ס''ה אני לא מושלם גם וגם לי יש מגרעות.

אני חושב שאני צריך הדרכה פעם בכמה זמן כי אני די בודד ואין לי עם מי להתיעץ ואני בטח עושה טעויות
אשמח לקבל המלצה. (אבל לא יקרה מדי כי גירושין זה עסק יקר :))

דול