מה עושים????????????????????

מנהל הפורום

טובי פלד
טובי פלד
לקביעת תור אצל טובי פלד ללא פרסום בפורום
 
  • מה עושים????????????????????
    חגית
    31/01/2008

    בתי, בת שנתיים וחודש, התחילה גן לפני כשלושה שבועות. אחרי תהליך הסתגלות לא פשוט נראה כי בימים האחרונים היא התאקלמה.
    אלא מאי?! הבחנתי כי מאז היא נרשמה לגן היא נצמדת אליי מאד..מה שנראה לי נורמלי וטבעי, אך ביומיים האחרונים זה איבד כל פרופרוציות ואני ובעלי מרגישים חסרי אונים.
    היא לא מוכנה שבעלי יטפל בה כשהוא חוזר מהעבודה (אמבטיה, צחצוח שיניים, סיפור וכו'...) היא רוצה רק אותי, וגרוע יותר היא מסרבת לישון במיטתה.
    שלשום העברנו אותה למיטה שלנו ומאחר והיא מעולם לא ישנה במיטה של "הורים" כל הלילה היה סיוט וכולנו לא ישנו. אתמול, חזרה על דרישתה שלא לישון במיטתה וסרבנו. היא בכתה במשך 3 שעות ברציפות, צרחה וזעקה, ובין לבין גם הקיאה. ניסינו הכל...אבל היא מוכנה לקבל רק את תחושת חום גופי (חיבוק צמוד- צמוד). בשלב מסויים התייאשנו והעברנו אותה שוב למיטה...ושוב הריטואל חזר, כולנו לא ישנו כל הלילה..ובכלל, נראה כאילו היא במצב שבין ערות לשינה (יותר ערות) לאורך כל הלילה.
    כמובן שזה משפיע עליה בבוקר והיא הולכת לגן עייפה ונודניקית.
    אני מקשרת את זה לתהליך הסתגלות לגן, בעלי חושב שהיא פתחה מודעות והיא מתחרה בו עליי.
    יצויין כי אני בתחילת ההריון השני עם כל תופעות הלוואי שכרוכות בכך...ואני פשוט מותשת!!!
    מה עובר עליה? כיצד עלינו לנהוג? אנחנו ממש לא מעוניינים שהיא תישן אתנו במיטה...ורק רוצים להחזיר אותה ל"פסים"...
    הרבה תודה מראש.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    מה עושים????????????????????

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • נפרדות ועצמאות

    שרון באומל
    31/01/2008

    שלום חגית
    ביתך, כשאר הילדים בגילה מגלה שתי תגליות חשובות על העולם. האחת היא את יישותה הנפרדת. השנייה היא את כוחה היחסי בעולם. בשילוב עם תחילת ההיריון, אותו היא בוודאי חשה בעומקי תודעתה, היא מנסה לבדוק עד כמההיא נפרדת ועד כמה היא "חזקה", דהיינו, יכולה לשלוט בסובבים אותה. מה שהיא למדה ביומיים האחורנים הוא שהיא יכולה.....עם מספיק בכי אתם נותנים לה לישון אתכם. מתוך הבנה עמוקה למצוקתכם בלילה (באמת באמת) אני מציעה להציב לה גבולות בנושא. אני מציעה לומר לה בשעת רוגע ומנוחה שבבית שלכם כל אחד ישן במיטתו. לפעמים זה קשה ומפחיד, אבל זה המצב. הראציונאל שיש לתת לה הוא שאתם ישנים הכי טוב כל אחד במיטתו. אני מציעה לעזור לה לבחור חפץ שיהווה את "שומר הלילה" שלה, בו תוכל להיעזר כשהיא מתעוררת באופן טבעי במשך הלילה. אפשר גם להשאיר לה בקבוק מים ואור קטן או כל דבר אחר בו תחפוץ. לאחר מכן, מתוך אמונה שלמה, דבקו והקפידו על מה שאמרתם לה וצפו לבדיקת הגבול (וזה מאוד קשה!!!!). היא תבכה הרבה, אבל היא חייבת להבין בסוף שמי שקובע הוא אתם. גבולות עבור ילדים בגיל זה היא לא מילה גסה. הם נותנים תחושת ביטחון וסדר.
    כנ"ל לגבי ההיצמדות אלייך, שהיא מאוד טבעית. אפשר לומר לה משהו בנוסח: "אולי שמת לב שאמא קצת יותר עייפה בזמן האחרון ופחות יכולה לעשות כל מיני דברים שפעם עשיתי. אבל זה בגלל משהו שאמא עוברת. משהו טוב, ואני אוהבת אותך בדיוק אותו דבר".
    בהצלחה
    שרון באומל
    פסיכולוגית קלינית

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו