קודים של התנהגות

שלום רב,
בני בן שלוש וחצי. ילד מקסים- חכם, יצירתי וגם קצת מופנם וביישן.
בשנה האחרונה חלה התפתחות במישור החברתי והבין-אישי שלו-
מספר לגננות מהגיגי ליבו, משחק עם ילדים אחרים והתחבר במיוחד עם ילד מסוים.
אנו שמחים מאוד על התפתחותו במישור החברתי ועל הביטחון שצבר, אך מאידך לא בטוחים כיצד להתנהל לגבי נושא האלימות שהתפתח לאחרונה.
החבר מהמעון ידוע כילד בעל שפה לא "נקייה", מכה ובועט.
בננו מחקה את התנהגות חברו בדיבור שאינו לרוחנו וכן בבעיטות, דחיפות לאחותו הקטנה וכו'. אנו מגנים התנהגות זו ואומרים שאנו משפחה אוהבת, אם אנחנו כועסים אנחנו מדברים אחד עם השני וכך פותרים את בעיותינו ואת הכעסים שלנו.
במספר מקרים של בעיטות הראיתי את חוסר שביעות רצוני מההתנהגות ואמרתי שיש לו רק אחות אחת בעולם ושאסור לו להכות אותה ושהוא חייב לשמור עליה והיא עליו.

התלבטות ראשונה:
אני לא רוצה להעביר מסר שאסור להכות לעולם- כי אם יהיה ילד שיכה אותו הוא צריך לדעת "להחזיר " ולהגן על עצמו. מאידך - במשפחה אנחנו לא נוהגים בצורה אלימה בשום אופן.

התלבטות שנייה:
האם כדאי לתת לו אפשרות להוציא את תסכוליו בבית לא בצורה של אלימות?
כלומר, אם אבא / אימא לא מרשים משהו והוא מתוסכל מזה- האם כדאי לתת לו דרך להוציא את התסכול (להכות כרית, לרקוע ברגליים וכו'...)
או אם הוא רוצה צעצוע שנמצא אצל אחותו והיא לא משתפת אותו באותו רגע ושוב נוצר תסכול; האם כדאי לתת לו להוציא את תסכוליו או שילמד לקבל את העובדה שלא יכול לקבל כל מה שהוא רוצה וללא מחאה מצדו.

אודה מאוד לתגובתכם !!!