אחים קטנים

שלום,
יש לי שני ילדים בן 4 קצת ובת שנתיים. אנחנו גרים בחו"ל וכן, יש חשוב לי לשמוע את דעתכם.
הבת שלי נכנסה לגן לראשונה לפני שלושה חודשים והתחילה ללמוד אנגלית. עד אז דיברתי איתה עברית אבל היא שמעה קצת אנגלית בעיקר מהבן שלי. היא מבינה הכל ומאוד עצמאית לגילה, אוצר המילים שלה בעברית מונה יותר מ-30 מילים, היא גם אומרת משפטים ואף התחילה לדבר באנגלית כמעט 7-8 מילים ומבינה הוראות פשוטות. שתי שאלות:
היא לא הוגה נכון את המילים, בד"כ הברה אחת מתוך מילה למשל: יד היא יא. עוגיה: איה, נשבר:בר, נגמר:מר אמא: אומה ועוד ועוד...
אני שמה לב לזה כי אני זוכרת שהבן שלי היה הרבה יותר ברור בגיל שלה, ההשוואה ביניהם היא רק לצורך מעקב אחרי ההתפתחות שלה.
הוא גם ספר וידע צבעים ודיבר משפטים יותר ברורים (ראיתי סרטון קצר שלו בגיל הזה לא מזמן שהפתיע אותי).
אני מעודדת אותה לנסות לדבר כל הזמן בכך שבכל פעם שהיא אומרת מילה חדשה, לא חשוב איך היא הוגה אני משבחת אותה ולא מתקנת אותה באותו רגע, רק אחרי מספר ימים חוזרת אחריה על המילה באופן תקין.
אך האם זה נשמע בסדר לגילה? קצת קשה לי לעשות לה בדיקת שמיעה כי אנחנו לא דוברות השפה המקומית אז אני לא יודעת איך אפשר לבדוק את זה??

שאלה נוספת: אומרים שאחים, מוצאים את הנישה שלהם. לא יודעת אם זה תמיד קורה או מתי בדיוק אך אצלנו הם נורא דומים בהתנהגות, היא עושה אחריו ולומדת ממנו המון. שניהם פעילים מאוד, סקרנים, עצמאים מאוד לגילם. חברותיים מאוד, הבדל בולט יחיד הוא הרגלי אכילה - קל יותר איתה.אני לא רואה הבדלים גדולים באופי. אפילו שהיא בת אני לא מתייחסת אליה כבת אז אולי יש לזה קשר?, האם זה טוב להם? האם ככה זה בדרכ בגיל הזה? זה כמעט כאילו יש לי שני בנים עם טמפרמנט מאוד דומה, לה קצת יותר חשוב איך היא נראית ולו יותר חשוב שיהיה נוח.
מה דעתכם?
תודה רבה!!