אוננות לא מתאימה

שלום
יש לי ילד בן 4.5 שנים. ילד חכם מאוד, מאוד ורבלי, סקרן, מבטא היטב במילים את רגשותיו ואת מחשבותיו, ילד שמח בדרך כלל שהולך בשמחה לגן, רוכש חברים ללא קושי רב. לצד זאת יש לו הרבה התפרצויות זעם, הוא מתקשה בהסתגלות לשינויים וכל שינוי קטן דורש הכנה מראש. לפני כשנה היו לו חרדות שהינו קשורות בחרקים והוכללו עד כדי חוסר רצון לצאת מהבית. התייעצנו עם איש מקצוע ובשיתוף עם הגן הצלחנו להתמודד עם זה וכיום אין כמעט זכר לכך.
יש לו אחות קטנה, עוד מעט בת שנתיים. בשנה האחרונה יש הרבה מאבקים בבית סביב הניסיון שלו להשיג תשומת לב אשר באים לידי ביטוי בהצקות בלתי נגמרות לאחותו והידבקות אלי, אימו. אני משתדלת לתת לו תשומת לב כפי יכולתי אבל אחותו שהיא חכמה לא פחות ממנו יודעת היטב לדרוש גם את שלה ובסופו של דבר אני באמת מקדישה יותר זמן אליה.
הבעיה שאני מתמודדת איתה כרגע היא שהוא מתיישב עלי ומתחכך בי, בהתחלה לא הבנתי זאת כל כך אבל עם הזמן הבנתי שהוא ממש מאונן עלי. התייעצתי עם פסיכולוגית אשר אמרה לי לומר לו באופן מפורש שלמרות שזה נעים לו בבולבול לא עושים כך על אימא אלא רק הוא לעצמו, באופן פרטי. ואכן, למרות המבוכה, אמרתי לו את זה בצורה מפורשת, שקטה ואסרטיבית. זה עזר למספר ימים אך כעת הוא ממשיך בכך ואני לא יודעת מה לעשות.

תודה על ההקשבה, אשמח לעיצה.