ילד בן חמש וארבעה חודשים וקנאה

שלום ענת,
אני חושבת שמה שהבן שלו מקנא באמת הוא בזה ששם יש משפחה ויש אבא, ואת זה קשה לו להגיד לך. לא כדאי בעניין הזה מייד להגיד לו שכדאי לשמוח במה שיש לו, אלא קודם לתת לו לגיטימציה לבטא את הכאב והתסכול שלו על כך שמשפחה שלכם שונה ועל כך שאין לו אבא, הוא לא יודע מי הוא ואף פעם לא יהיה לו. כשהוא יוכל לבטא את זה בלי להרגיש שהוא פוגע בך, ובלי להרגיש אשם, תהיה לו הקלה גדולה. בודאי הוא ירצה לשאול אותך שאלות מדוע זה כך וכדאי שגם את תעשי עבודת הכנה עם עצמך איך את רוצה לענות לו ומה.

תודה על ההתייחסות אך לפי דעתי את לא בכיוון משום שנושא ה"אין אבא" כבר זוכה להתייחסות מגיל מאוד צעיר. השאלות נשאלו והתשובות ניתנו וכשעולה הצורך אנחנו גם מדברים על זה בטבעיות הבן שלי לא מכיר מציאות אחרת הוא יודע שזהו המצב ולא מכיר משהו אחר. יכולה להיות גם קנאה במה שיש לאנשים אחרים מבחינה חומרית ולאו דווקא מבחינת המבנה המשפחתי לכן אם נתמקד בהיבט הזה בלבד הייתי רוצה לדעת מה נקודת ההתייחסות הטובה ביותר מעבר לאיפשור וההכלה וההקשבה שכבר גם יושמו.

סמדר אני קוראת שוב את התשובה שלך ונתקלת במשפט: "שיש שם משפחה ויש אבא". זו אמירה מאוד תמוהה מצד אשת מקצוע שכן גם כאן אצלנו יש משפחה. משפחה של אמא ובן נורא מוזר לי שאנשים כמוך מחזיקים בדיעות כל כך ארכאיות שמשפחה זה רק אמא אבא וילדים....

שלום ענת,
אני בהחלט מסכימה איתך שגם אמא וילד זו משפחה. אבל בכל זאת ילד חש בהבדל כשהוא מגיע למשפחה גדולה. זו הייתה הכוונה שלי. גם אם אתם מדברים על העניין הזה הרבה, זה עדיין לא אומר שהילד שלך חש מספיק לגיטמיציה לחוש לא נוח עם המצב שלו לפעמים. זה לא אומר שהמצב הזה הוא תמיד רע. בחלט יכול להיות שיש ילדים שיש להם משפחה גדולה שכוללת אבא ואמא יכולים לקנא גם בו מכל מיני סיבות, אולי נמאס להם לפעמים מכל הרעש וההמולה, וגם אף אחד לא אמר שמשפחה גדולה זה יותר טוב ממשפחה קטנה. אבל תמיד אנחנו מקנאים במה שאין לנו. זה נכון גם לחוסר חומרי וגם לחוסר ריגשי. הנקודה היא לא ללמד איך לא לקנא, אלא איך לקבל את הקנאה כחלק טבעי ולא לראות בה טענה כלפינו כאילו אנחנו לא סיפקנו משהו. יכול להיות שאת לא אמרת את זה במפורש, אבל נדמה לילד שלך שזו התחושה שלך ולכן הוא מתקשה להכיל את העצב שלו.
בהחלט קיימת אפשרות בעיני, שהילד חש לפעמים שההרכב המשפחתי שלכם נראה לו קצת קטן, בודד ועצוב. שוב, זה לא אומר שאין גם יתרונות להרכב המשפחה הזה או שהוא לא לגיטימי או שהרבה פעמים לא נורא כיף אצלכם ושמח. אבל בכל זאת קיימת אפשרות שכך הוא מרגיש לפעמים. כדאי להיות ערים לזה ולתת לזה מקום. כנ"ל לגבי חוסר חומרי. אז הוא מקנא. תני לו לבטא זאת, ואחרי זה, הוא בעצמו לא יצטרך להתקע שם ויתעודד לבד ממה שיש. את לא תצטרכי ללמד אותו.