תגובה ראויה

שלום לך,
אולי תנסי לפרט יותר, גם לגבי הילד, מבנה המשפחה ובמיוחד דוגמאות, מתי הוא מתשמש במילים האלה.

ילד חברותי ופיקח, בביה"ס מתנהג ללא דופי. בבית רוב הזמן בסדר גמור. ביטויי החוצפה באים בד"כ כשהוא מקבל תשובה שלילית למשהו שביקש או כשמבקשים ממנו לעשות משהו.
דוגמאות:
אם שולחים אותו להכין שיעורים/ לצחצח שניים/ לאכול התגובה: איזה מעצבנת את. העיניין הוא שהתגובה לא צפויה. ביום מסויים משתף פעולה ביום אחר חבית חומר נפץ.
סירבתי לקנות לו קלפים - התגובה זעם, צעקות ברוגז.
המעבר ממצב רוח טוב לכעוס, מאוד מהיר ולא צפוי.
לעיתים קל "לתת לו סולם לרד מהעץ" לעיתים מאוד קשה ולוקח זמן רב.
תודה.

שלום לך,
השאלה היא למה זה כל כך מפריע לך. כנראה גם כאשר ניסית את ההתעלמות, הוא הבחין שקשה לך מאוד לסבול את זה. הוא משתמש בזה שזה מפריע לך כדי להפעיל עלייך לחץ ולבדוק אותך. חשוב מאוד לשמור על קור רוח. לא קרה אסון אם הוא מדבר כך, זה נועד להוצאי אותך משלוותך, חשוב לא לצאת משלוותך, להמשיך םלדרוש בעיקביות את מה שצריך לעשות, התגובה לחוצפה צריכה להיות: "ככה לא מדברים" פעם אחת בלבד בלי לחזור על זה ובלי לחץ, בלי צעקות בלי העלבות, פשוט וענייני ולהמשיך לצפות שיעשה את מה שצריך. אם את נכנסת איתו לעניינים, מריבות, הסברים, כעס, העלבות - את מורידה מהסמכות ההורית שלך ונחווית כחלשה. אם את עדיין מרגישה שאת מתקשה להתמודד כדאי לפנות להדרכת הורים מסודרת.