חרדת נטישת

בתך בת השנתיים וקצת עוברת תקופה קשה אך לא הייתי מתארת את זה במונחים של חרדת נטישה. את היא הדמות שנוכחת בחייה באופן עקבי ואת היא דמות ההתקשרות המרכזית בחייה. נראה כי התגובות של ביתך אינן רק געגועים לאבא אלא תגובה להשפעה של העדרותו על המצב המשפחתי. ביחידה המשפחתית הגרעינית שלכן אמא אבא ילדה לנוכחות של אבא יש משמעות רבה, של ביטחון, שמחה, משפחתיות והעדרותו יוצרת בחייכן ריק אותו את מתקשה למלא. לכן ביקור של יום יומיים לא ישנה גם טלפונים תכופים רק מעצימים את תחושת החסר. כמו צלע חסרה במשולש. מה שיעזור לשתיכן זה לבנות שגרת חיים ללא נוכחות יומיומית של אבא. למצוא עיסוקים, קשרים חברתיים, רשת תמיכה למלא את החסר. שגרת חיים שונה מכפי שאולי דמיינת. כמו שעושות נשות אנשי קבע. זה יאפשר לבתך להסתגל להעדרויות של אבא, להתגעגע אליו, לפתח יחסי אהבה ולחיות את שגרת חייה בשמחה.
שושי יעקובי
פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית