מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- השתוללות ללא מעצוריםליאת05/02/2012
שלום,
ביתי בת 5.5. כשהייתה קטנה יותר היו לה התקפי זעם חזקים.
כיום, כבר אין התקפים חזקים, אך כאשר היא נפגעת מישהו או נעלבת או פשוט מתעצבנת, היא נכנסת להשתוללות הכוללת גם זריקת חפצים (סוג של התקף זעם אבל בעוצמה חלשה יותר). העניין הוא שהיא לא יודעת להרגע ולצאת מהמצב הזה ויכולה להמשיך לכעוס לאורך זמן רב. יש לציין שהילדה מעבר לכך מאד חברותית ושמחה. מה עושים? איך מלמדים אותה למתן את התגובות שלה?
האם כדאי לפנות לייעוץ? אם כן, איזה?
שאלה נוספת, כמה השפעה יש למה שהגננת תדווח לבית הספר לקראת עלייה לכיתה א'? אני קצת פוחדת שהילדה תפגע בגגל דיווח של הגננת על התפרצויות אלה..
תודה,
ליאת.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר השתוללות ללא מעצורים - תגובה
סמדר ריינר05/02/2012שלום ליאת,
כדי לעזור לה למתן את תגובותיה יש ללמד אותה דרכי תגובה נוספות. קודם כל כדאי לעזור לה לתת מילים למה שהיא מרגישה באותו רגע, למשל להגיד: "נעלבת עכשיו כי אמרו לך לא, זה לא נעים", ואחר כך להציע דרכי פעולה חלופיות, ראשית ללמד אותה כל פעם שזה קורה לספור עד 5 כדי להשהות את התגובה, ובזמן הזה להיזכר בתגובות נוספות שתלמדו אותה, למשל לבחור לעושת משהו אחר במקום הדבר שקיבלה לגביו תשובה שלילית, למשל להגיד לגננת, וכו'. צריך ללמד את זה בשלבים ולאט עם הרבה סבלנות וגם לא לנסות להרגיע אותה יותר מדי או לתת לה את מה שרצתה ובגללו התפרצה כיוון שזה יגביר את ההתנהגות אם היא משתלמת לה.
דבר נוסף שחשוב זה דומגה אישית, האם יש עוד משיהו במשפחה שנוהג להתפרץ? אם כן זה חומר למחשבה, אולי כדאי לטפל גם בזה.
לגבי השפעת הגננת, אני לא יכולה לדעת, זה תלוי במערכת הספציפית שאתם נמצאים בה. בכל אופן זה לא בהכרח דבר רע אם הגננת מעבירה את זה הלאה כי זה דווקא יכול לעזור לכך שהמערכת תתגייס לעזור לה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם חולי ניקיון?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
