ילדה בת 4 מרביצה לעצמה בשעת כעס

שלום עדי,
לא ברור למה הכוונה כשלוקחים לה משחק. האם חוטפים לה משחק שהוא שלה? האם באמצע שהיא משחקת בו חוטפים לה? האם מבקשים ממנה והיא מסרבת לתת? נסי לפרט יותר מה הסיטואציה. לילד מותר לפעמים לא לחלוק משהו שהוא שלו, ואם לוקחים לו בכוח, תגובה קשה מצידו יכולה להיות מובנת...

גם כשהיא לא משחקת במשהו ופתאום היא מזהה מישהו שלקח לא את זה לדג' בובה או כל דבר אחר שהוא שלה אז אני מתחילה לבקש מהילד להחזיר לה את מה שלקח כי זה שלה והיא בזמן הזה בוכה נשכבת על הריצפה מרביצה לעצמה. זה קורה בסיטואציות כאלה באופן עקרוני...

לפעמים כשהיא כבר עייפה ואני מבקשת ממנה בכל זאת לעשות מקלחת יש פעמים מועטות וזה ממש לא אישיו שהיא בוכה כי היא עייפה ולא בא לה אז היא אומרת לי אני אשכב על הריצפה...או לפעמים היא אומרת אוף אלוהים אלוהים/הצילו ואני אומרת לה למה מה עושים לך ויש לציין כי אני לא כפייתית עם מקלחות במיוחד בחורף (ממש לא חייבים כל יום) אבל אנחנו גם צוחקות מזה אבל למה האמירות הללו? כשאני כועסת עליה על משהו ומרימה קצת את הכל אז היא פתאום אומרת אמא אמא אני רוצה את אמא ואני מרימה ומחבקת אותה ומראה שהכל בסדר גם כשאמא כועסת. רק לדעת שהכל בסדר...

שלום לך,
קודם כל ייתכן שהילדה שלך צודקת. אם מישהו לקח משהו שלה, בלי לבקש רשות, אפילו אם היא לא משחקת בזה באותו רגע, זה לא בסדר.כאן צריך לדאוג להגיד שאם רוצים מבקשים, מותר לה גם להגיד לא. אני מאמינה שאם יבקשו ממנה יפה, ויתנו הכרה לכך שזה שלה ויבטיחו להחזיר אחר כך, זה בהחלט עשוי להרגיע אותה.
מעבר לזה, ייתכן שכרגע היא גם מקבלת רווח מישני מההתנהגות הזו ומרבה להשתמש בה כי מזכה אותה בתשומת לב, וזה מסביר את עניין המקלחת. לכן חשוב להגיב עניינית ובקצרה כשזה קורה, לא לעשות מזה עניין ולא לנסות נורא להרגיע אותה, אלא לציין, למשל במקרה עם הילד שהיא צודקת, צריך לבקש, ולסדר את העניין ולעבור הלאה גם אם היא ממשיכה לבכות. כנ"ל בעניין המקלחת או כל עניין אחר שבו היא "מאיימת" לבכות או להתפרץ, לא לגרות את העניין הזה ולא להתחיל לברר אותו אלא להגיד בענייניות שעכשיו מתקלחים, ולא להתרשם מהבכי ומהביטויים שהיא משתמשת בהם.