ילד בן 4 שגונב כל יום

שלום אורית,
כרגע זה נשמע שיש משהו בדפוס ההתנהגות של בנך שמעיד על מצוקה כלשהי. לכן בעיני זה לא עניין של תגובה כרגע, כומר לא איך תגיבו אלא איך מבררים את העניין לעומק. בדרך כלל ילדים שגונבים עושים זאת על רגע תחושה של אובדן ריגשי כלשהו. ייתכן שבנך חש שהוא איבד משהו בקשר איתכם, או שאתם עסוקים יותר מבעבר, זה יכול היות גם קשור להולדת אח, או למצוקה כללית במשפחה שמשפיעה על כך שהוא מקבל כרגע יחס אחר ממה שהיה רגיל, או שיש חסך ריגשי כלשהו מסיבה כלשהי. אם את מתחברת להסבר הזה ומבינה מה זה יכול להיות - אז יש כאן כיוון לעבודה ולתגובה הולמת, בכיוון של לשנות בחזרה את מה שהשתנה כמיטב יכולתכם וגם לדבר עם הילד על החסך שהוא מרגיש. אם בכל זאת זה נראה לך לא קשור אליכם בכלל, ולגמרי לא מובן לכם עדיין מה קורה, אולי כדאי לפנות לייעוץ מקצועי.

ואם זה נראה כמו חוסר יכולת לדחות סיפוקים יותר מכל דבר אחר? פשוט נראה שהוא רוצה את זה עכשיו ולא חשוב מה....

שלום אורית,
הכל יכול להיות, אני לא מכירה מכירה אתכם ולא יכולה לדעת. אבל בדרך כלל קושי בדחיית סיפוקים נראה אחרת. יש כאן צורך לקחת את הדבר איתו ולא רק להשתמש בו באותו רגע ולשכוח מזה מייד, כמו שבדרך כלל מאפיין קושי בדחיית סיפוקים. בנוסף, קושי בדחיית סיפוקים, בודאי בגיל הזה אמור לבוא לידי ביטוי בעוד דברים, כי אם הוא לא יודע לדחות סיפוקים הוא לא יודע לעשות את זה בעוד דברים, דחיית סיפוקים היא מיומנות, הוא אמור גם להתפרץ, לחטוף לילדים, וכו', ואז אמורות לבוא תלונות מהגננת על בעיות התנהגות נוספות, האם זה כך?

אין ספק שקשה לו לחכות לדברים אבל בגן המצב יותר טוב מבבית שכאן הוא מרשה לעצמו להיות פחות סובלני....
באחר המקרים הוא ביקש שאקנה לו גם בובה כזאת ומכיוון שחשבתי שזה מאד נחמד הסכמתי ואמרתי לו שמחר נלך לקנות, הוא שמח אבל עדיין ניסה ל"פלח" את זה....

אני חושבת שהמידע שאולי חסר לך הוא שבני מאד מכבד חפצים, הוא "אספן" רציני. הולכים לטיול הוא יאסוף כל אבן וכל שבלול ויקח איתו ויתן להם מקום מיוחד בבית עד שהם יעלמו ו/ או שימעס לו. מאז שהוא היה בן חצי שנה אי אפשר למצוא אותו בלי משהו ביד- זה בא בתקופות ארוכות שהחפץ הולך איתו לכל מקום ממקלחת ועד שינה לאחרונה אחרי שכל חפצי המעבר הלכו לאיבוד הוא מחליף כל יום חפץ אבל כשהוא הולך לגן- אסור והוא יודע שמה שבחר מחכה לו באוטו כשאני אבוא לאסוף אותו.

שלום אורית,
התאור שלך אכן מוסיף לתמונה, אבל לא לכיוון של דחיית סיפוקים דווקא אלא של חרדה. נשמע לי שהוא נאחז בחפצים,זה לא החפץ עצמו שהוא מעוניין בו לדעתי, עובדה שכאשר הצעת לקנות לו את החפץ זה לא שינה, אלא חוסר יכולת להיפרד מהחפצים. לחפץ עצמו אין שום משמעות, אלא להאחזות בו, לא להיפרד מעוד משהו. אני מציעה לכם לפנות לייעוץ יותר מקיף כדי לבדוק לעומק את העניין.