בני לא רוצה ללכת לגן

התגובות של בנך אכן מצביעות על מצוקה ואת רגישה לקלוט זאת. יתכן מאוד שהתלונות שלו על דחיה חברתית מחליפות מצוקה ממקור אחר. יתכן וזו הדרך שלו להגיד שמשהו מפריע לו בגן או בבית. כדאי לשתף את הגננת ולשמוע ממנה איך היא רואה אותו בגן ולא רק בתחום החברתי. האם הבחינה בקושי או מצוקה כלשהי. ואולי הוא מגיב לשינוי כלשהו שהתרחש בבית. כדאי לנסות לשוחח איתו, ולשאול על דברים נוספים שמפריעים לו בבית ובגן. כשהוא מציין בפנייך כי אף אחד לא אוהב אותו כדאי לשאול האם הוא חושב שגם בבית אף אחד לא אוהב אותו. לעודד אותו לספר מה מפריע לו. בסיטואציה שבה הוא מציק הרבה לאחיו ואת חשה כי זו דרך שלו לתקשר מצוקה אפשר להגיד לו את זה: אני מרגישה שאתה מתנהג בצורה כזו שאני אכעס עליך, בדרך כלל אתה מתנהג אחרת. אני לא רוצה לכעוס עליך. מה מפריע לך. אם כל הפעולות הללו לא יביאו לשינוי אז כדאי לפנות לייעוץ מקצועי.
שושי יעקובי
פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית