ילד בן שנה ועשר

שלום,
אשמח מאוד לקבל עזרה/עצה. הילד שלי בן שנה ועשר. לאחרונה מאוד מאוד קשה להתמודד איתו. אני לא מגבילה אותו בכלום, לא במשחקים, בממתקים וכדומה, אבל אם אני אומרת לו על משהו "אסור" או אפילו " חכה כמה דקות", הוא נכנס להיסטריה. המליצו לי להתעלם וההתנהגות תחלוף, אבל פשוט אי אפשר. הוא בוכה ממש חזק, דופק את הראש בחוזקה רבה על הריצפה, מתחיל להקיא, לרעוד.כל הניסיונות לחבק, להסיח את דעתו, לשחק במשהו אחר או לתת משהו שלא ממתק לא עוזרים הוא פשוט זוכר את מה שהוא רצה וזהו.למשל אתמול לאחר שקיבל כבר מספר ממתקים לא הייתי מוכנה לתת לו עוד הוא הכניס את עצמו למצב כ"כ היסטרי ושום דבר לא עזר (לא משחק, לא שתיה, לא פרי כלום) בסופו של דבר ויתרתי ונתתי לו, הוא כבר התחיל להיחנק מבכי.
בעיה נוספת,בחודשיים האחרונים התפתחה אצלו אובססיה מוזרה לאבא שלו. הוא כל הזמן רוצה רק אותו, רק שהוא יחליף לו, וישחק איתו וירים אותו. נוצר מצב שאם אנחנו יוצאים עם חברים עם ילדים בגילו, או מטיילים בגינה או יש מסיבה בגן ובעלי גם נוכח הוא לא מוכן לעשות כלום, לא מוכן לשחק, לשתף פעולה פשוט כלום!! רק להיות אצל אבא על הידיים והכל עם בכי רב. הוא לא מוכן אפילו למס' דקות לבוא אלי. אבל אם בעלי לא מטייל איתנו למשל בגינה אז הכל בסדר, הוא מוכן לשחק עם ילדים אחרים,לרוץ, הוא שמח וכו'. חשוב לי לציין שהוא בגן ילדים, כמובן שאני איתו רוב הזמן אחרי הגן אבל ממש לא חסרה לו תשומת לב מצד אביו, הוא מבלה איתו המון, אז מאיפה ההתנהגות הזו? חשוב לי עוד לציין שזהו החורף הראשון שלו בגן והוא חולה מון ונמצא המון בבית אולי גם חוסר שיגרה זו של יום בגן שבועיים בבית משגעת אותו..?
סליחה על האורך ותודה.