בן 2 ו4 חודשים מרביץ ללא סיבה

שלום ריקי,
מה שכדאי שתעשי הוא שתתני לו כלים מה כן לעשות כשהוא מתוסכל וקשה לו. אם תתבונני טוב. ראשית חושב שתביני שתוקפנות היא דבר טוב ובריא כל עוד היא מתועלת נכון. הישגיות, סקרנות , תחרותיות ומוטיביציה הן כון תיעול נכון של תוקפנות. מי שנולד בלי תוקפנות בכלל לא יכול לשרוד. כשתביני את זה יהיה לך יותר קל להתייחס לתוקפנות של בנך כמשהו טבעי, שלא אומר עלייך שאת הורה רע, ויהיה לך יותר קל להתייחס אליו בצורה מתונה בלי כעס מיותר. מי שאחראי לעזור לילד לתעל נכון את התוקפנות שלו אלה אתם ההורים. הוא לא אמור לדעת את זה לבד. כהתחלה אפשר ללמד אותו, כל פעם שהוא רוצה להרביץ, להרביץ לכרית או לכדור ספוג שתקנו במיוחד לצורך זה. בהמשך כדאי ללמד אותו לאט לאט לבטא את התסכול במילים ולא במכות. לשם כך חשוב שתשימו לב באיזה סיטואציות התוקפנות שלו מתפרצת. הם זה בגלל שקשה לו לדחות סיפוקים? האם זה בגלל משהו שהוא וילד אחר מחזיק? האם יש יותר מסיבה אחת שחוזרת על עצמה? כדאי להבחין בזה ולתת לו כלים אחרים להתמודד עם הסיטואציה. קוםד כל לבטא אותה במילים. זה לא שהוא מתפרץ ללא סיבה אלא שיש סיבה, ויש לה מילים. אולי לא סיבה מוצדקת לדעתך, אבל בגילו ובמצבו זו בהחלט סיבה. לכן כדאי ללמד אותו להגיד מה הוא רוצה במקום להרביץ, וללמד חלופות לכך, למשל להמתין, למשל להגיד לגננת, למשל לבקש, למשל לשחק עם משהו אחר בינתיים וכו'.
בהצלחה.