וויסות בהתנהגות

שלום לך,
מדוע המחשבה על מסגרת אחרת? הרי בבית הספר הכל בסדר...הבעיה היא לא במסגרת הבית ספרית, אלא כנראה, לפי התאור שלך במסגרת הביתית.
לא תארת ממה עוד מורכב הקשר שלכן מלבד בקשות להתקלח ולהכין שיעורים, איזה דברים אתן עושות יחד, מה מקום האחים אם יש, האבא, וכו'.
יכול להיות שזו התפתחה להיות הדרך היחידה שבה הילדה מקבלת תשומת לב לאחרונה, וגם יכול היות שאת נוקשה מדי, ולפעמים ילד צריך גמישות.
אני מציעה לך לבדוק את השאלות האלו בינך ולבין עצמך, לבדוק האם יש דרך שבה את יכולה לרכך את הקשר ביניכן, להוסיף לו עוד תכנים מלבד דרישות, וגם לפעמים להתגמש, גם אם דברים לא קרו בדיוק בקצב ובדרך שאת רוצה.
אם עדיין קשה ואת לא מצליחה, או שאני לא בכיוון, את מוזמנת לפנות שוב ולפרט יותר ואני אנסה לעזור.

שלום סמדר,
תודה רבה על תגובתך המהירה.
אוסיף פרטים שאולי חסרים ל"פאזל".אני אם יחידנית ובתי היא היחידה בקן.
אמנם נשפחתנו קטנה, אך אנחנו מתגוררות בבניין עם הסבתא שתחיה,והילדה מבלה את שעות אחה"צ [עד חזרתי מהעבודה] אצל הסבתא.
בתי היא נכדת זקונים ,והורגלה לקבל פינוקים מהדודים והדודות שמסביבה.
כמו כן אני לא מחסירה ממנה תשומת לב,ההיפך הוא הנכון ,היא מקבלת חום ואהבה למכביר.[בגיל 40 היא הגיעה לחיי].
תחושותיי הלא ברורות הן דווקא לאור ההתנהגויות הגובלות בכפיות טובה מצד בתי, שאינני יודעת כיצד לתרגמן.
היא מציירת לי ציורים [ בכל הבית תלויים ציוריה], היא ילדה מדהימה מאד חמה [מחבקת ומנשקת] רק כשמגיעות הגבולות של "עשי" או "אל תעשי" כי אמא מבקשת ולפעמים מתחננת
וכל החום החיובי משתנה לעקשנות וצעקות שקשה לי לקבלן.
אני מלמדת אותה שאפשר לסרב אבל בטון נעים יותר. אבל אם יש דברים שצריך לעשותם והיא סתם ,ממש סתם [לדעתי כמובן] מחליטה לעשות שריר - זה מדאיג אותי.
חשוב לי לציין שעם חזרתה מבית הספר היא אוהבת לעבור דרך גן השעשועים ואח"כ היא אוכלת צהריים ומנעימה את זמנה עד 18:00 בטלוויזיה[ ערוץ הופ בלבד], ציורים , מחשב,
וכו. ורק מהשעה 18:30 או 19:00 אני מבקשת ממנה להתחיל שיעורים. היא לא מוכנה בשום אופן לעשות שיעורים לפני כן רק בנוכחותי.
אם בכל זאת חסרים לך פרטים נוספים אשמח להוסיף.
אשמח להמשך תשובתך.

שלום לך,
המונח כפיות טובה נראה לי חלק מהקושי והבעיה כאן. את מפרשת את הסירוב שלה כעלבון אישי, וזה מכרסם בסמכות ההורית שלך, ואז במקום להציב גבולות באופן ענייני, מתפתח סוג של מאבק אישי. מדוע זה כל כך מדאיג אותך שהיא עושה שריר? זה מה שילדים עושים. הרבה ילדים לא אוהבים להכין שיעורים, וגם הרבה ילדים בוחנים את גבולות ההורים. זה חלק מההתפתחות. חלק חשוב. זה נשמע כאילו יש לך ציפייה, שאם את נותנת הכל לילדה היא אמורה להיות ילדה טובה, ואם לא, זו כפיות טובה. זו פרשנות לא נכונה של יחסי הורים ילדים. ילדים בהחלט אמורים לבחון את הגבולות, ואז זה מאוד תלוי מה עמדת ההורים ומה תגובתם. אם תגובתך נעלבת או הולכת לכיוון של כבוד, זה לא רלוונטי. לא שלא צריך לכבד הורים, אבל זה לא לב העניין במקרה הזה.
חשוב שתציבי גבולות בצורה עניינית, בקצרה, בלי להעלב, בלי להזדעזע, בלי לנהל שיחות ארוכות, נאומים, התחננויות והסברים.
אם את לא מצליחה, כדאי שתיפני להדרכת הורים כדי לקבל כלים לבסס את הסמכות ההורית שלך מול הילדה.

שוב תודה רבה סמדר,
הגבולות הם ברורים וענייניים ובכל זאת היא מרשה לעצמה ובעוצמות צורמות, על אף שיום שלם אנחנו משחקות , נהנות , מתחבקות וכו.
בכל אופן אשמח לקבלת עזרה אם דרכך או שתמליצי לי על איש מקצוע .
זו בתי הבכורה , אין לי נסיון קודם עד כמה היא בוחנת ובודקת אותי...אכן לפעמים אני פגועה.[ ???]
רוצה להבין את הטוב כדי ליישמו .
תודה

שלום לך,
עצם העובדה שאת מעוניינת לקבל עזרה היא חיובית וטובה בעיני, ואני בטוחה שתמצאי את הדרך שתעזור לך ולבתך.
את מוזמנת לפנות אלי לפי הפרטים שמופיעים בתחתית התשובה או לכל אחת ממנהלות הפורום שגרה באיזורך.
אם אין אחת כזאת, אנא צייני את איזור מגורייך ואנסה להמליץ לך.
בהצלחה,
סמדר.