עזרה בהתמודדות עם תסכול

שלום דניאל,
נשמע לי שאת מתמודדת נכון. ההתנהגות הזו היא אופיינית לגיל, וטבעי שהוא יתנהג כך. הציפייה שבגילו הוא יתמודד בצורה מושלמת עם התסכול ולא יהיו התנהגויות כאלה היא לא כל כך ריאלית.
חשוב כמובן להקפיד על גבולות גם בבית. יכול להיות שבבית אתם נמנעים מלתסכל אותו, ונענים לרוב דרישותיו ואז הוא לא רגיל כשבחוץ זה אחרת. נסו לחשוב האם בבית אתם נמנעים מלתסכל אותו, ואם כן, אז אולי כדאי להציב יותר גבולות.

תודה על תשובתך

יש בהחלט גבולות בבית, וכן אנחנו נתקלים בהתנגדות (זמן מקלחת, שינה, צחצוח שיניים) אנחנו לא מוותרים ואומרים לו שאנחנו מבינים שהוא רוצה להמשיך לשחק/לראות תכנית במחשב, אבל שהגיע הזמן להתקלח/לאכול/לישון.

כשאני רואה שהוא לא משתף פעולה ואומר לי "רגע אמא", "לכי - עוד קצת" וכו' ומתנגד - אני אומרת לו שהוא יכול לבחור אם להתקלח לדוג' בצורה נעימה או בצורה לא נעימה. לרוב הוא מתרצה ואומר לנו "בחרתי להתקלח/להחליף חיתול בצורה נעימה".
ואם זה לא עובד אז בכל זאת נעשה מה שאנחנו צריכים - גם אם זה מלווה בבכי מצידו (הרבה פעמים הוא מפסיק לבכות מעצמו, די מהר, ויגיד לנו "נרגעתי" או "אבא תחבק אותי") אנחנו כמובן נעשה את זה, גם אם זה באמצע המקלחת והוא מרטיב אותנו בסבון ומים..

אני חושבת שהקושי שלו הוא לחלוק ולשתף בקבוצה גדולה והתחושה של "שלי" גם על חפצים של הגן.הוא נכנס לתסכול מאוד גדול "ולא יודע מה לעשות עם עצמו" - כהגדרת הגננת.

אשמח לשמוע הצעות איך אנחנו יכולים בבית בהתנהלות השוטפת לעשות דברים - שיעזורו לו להתמודדות בגן, מעבר למה שאנחנו עושים.

תודה
ויום טוב



אנחנו מאוד קשובים לו וזה נכון שאם הוא פונה אליי בבקשה או קורא לי, אנחנו מתפנים אליו.

שלום דניאל,
זה בסדר גמור שיש לוקושי לחלוק בגן. זה מתאים לגילו. לא הייתי מציעה להתערב בזה מעבר למה שכבר עשית. תני גם לזמן ולהתפתחות לעושת את שלהם. התערבות לוחצת מדי גם עלולה לעושת נזק במיוחד כשההתנהגות הזו מותאמת לגיל ונורמלית לגמרי, וכן חיונית להתפתחות.

תודה רבה
שוחחתי היום את הגננת, שמצידה אמרה לי שהתייעצה עם מטפלת, ואשר הציעה לה "לרתום" אותו לפעילויות בגן ושהזמן יעשה את שלו...