ילדה בת 7 חסרת ביטחון

שלום גל,
אני חושבת שאת מרגישה שגם אחרי שלימדת את הילדה להחזיר זה לא יעיל. אני חושבת שההתמודדות הנכונה היא לא מול הילדים, אלא מול עצמה, לחזק את הביטחון שלה, למצוא את הנקודות החזקות שלה (לימודים, חוגים דברים אחרים) ולהדגיש אותם, לעזור לה למצוא עוד הזדמנויות חברתיות, למשל בחוגים, וכן אם יש צורך לדבר עם המורה או היועצת לגבי המצב בכיתה.

הבנתי את תשובתך.אני מחזקת אותה בכל הדברים שרשמת.היא מוכשרת בציור ונמצאת בחוג. היא נמצאת גם בחוג דרמה. היא ילדה מאוד חכמה ויודעת את זה(גם בלימודים)אני מנסה בכל הזדמנות להפגיש אותה עם דודים, שכנים, ילדים.
אך שום דבר עד כה לא עזר. זה לא עוזר כאשר ילדים אומרים לה שמנה. כל התחומים החזקים שלה באותו רגע לא עוזרים (את אותו ילד לא מעניין שהיא מוכשרת וחכמה, הוא רואה רק שהיא שמנה ואפשר לצחוק עליה) והיא מרגישה מושפלת וחסרת ביטחון.
השאלה היא באיזה דרך היא צריכה להתמודד? להחזיר או להתעלם ולספוג?

שלום גל,
השאלה היא בדיוק מדוע בעיניכם להתעלם פירושו לספוג. מדוע להתעלם בעיניכם זה דווקא לא לתת מקום להתנהגות ולבוז לה? זה לא משנה איך הילד מקבל את ההתנהגות שלה, משנה איך היא ואתם רואים אותה. מטרת ההתעלמות היא לא להתגונן מההתנהגות של הילד שקורה לה שמנה או להפסיק אותה אלא לא לתת לו חשיבות. בדיוק העניין שבאותו רגע שהוא קורה לה שמנה כל הדברים הטובים נעלמים, זה הקושי שלה. מדוע הם נעלמים? מדוע מה שהילד אומר נהיה יותר חשוב ממה שהיא מרגישה? זה המקום שבו צריך לחזק את הביטחון שלה. הילד לא קובע מה היא ומי היא אלא היא. אם היא מתעלמת אבל רואים כמה היא נפגעת וכמה הדברים מצליחים להגיע אליה, אז באמת להתעלמות אין ערך. העבודה היא על ההרגשה הפנימית לא על ההתנהגות. בתחושתה הפנימית היא צריכה להיות בטוחה בעצמה ואז לא משנה איך היא מתנהגת, מחזירה או מתעלמת, היא עושה את זה בביטחון.
אני לא אומרת שזה קל, אבל זה הכיוון בעיני. כיוון נוסף שהצעתי לך, הוא לערב את הצוות בבית הספר, יכול להיות שבאמת קשה לילדה אחת לעמוד מול דינמיקה שלמה, וצריך את עזרת הצוות שיכוון. מחקרים מראים התנהגות חד משמעית של הצוות בגינוי חד משמעי ותקיף של התנהגויות כאלה עוזרות להפחתה שלהן.