מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- אחות חדשה ושביתת רעבאורלי11/02/2008
שלום,
בתי בת 2.5. לפני חודש ילדתי בת.
במהלך החודש האחרון הגיבה בתי לאחות החדשה באופנים שונים: בתחילה החרימה אותי ורצתה רק את אבא, אח"כ באו כמה ימי בכי ומאז (כשבועיים וחצי) היא מאד צמודה אלי וכמעט לא רוצה ללכת לאביה.
הבעיה היא שבימים האחרונים (כ-5 ימים) היא פתחה גם בשביתת רעב. לא מוכנה לאכול כלום (ממש כלום). בגן היא אוכלת מעט אבל בבית היא פשוט מסרבת להכניס אוכל לפיה (גם אחרי שהיא אומרת שהיא רעבה ואנחנו מכינים לה מאכלים שהיא אוהבת). הגענו למצב שאנחנו מאכילים אותה בגלידת שוקולד (עם זה אין בעיה...) רק כדי שתתמלא במעט קלוריות.
שאלתי היא איך להגיב לשביתת הרעב. אני לא רוצה להפוך את זה ל"אישיו" גדול מדי וללחוץ עליה כי נראה לי שזה סתם יזיק אבל בכל זאת אני מודאגת.
תודה,
אורלי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תגובה ללידת אחות
שושי יעקובי14/02/2008ההתנהגות של בתך הבכורה היא הדרך שלה להתמודד עם תחושת קנאה עזה המתעוררת בה נוכח לידת אחותה. היא מנסה להפוך להיות תינוקת בעצמה, כך שאת תטפלי בה ותאכילי אותה כפי שאת מטפלת בוודאי באחותה התינוקת או טיפלת בה כשהיא היתה תינוקת. אני מציעה כי אתם ההורים תנסו להפחית למינימום את ההתעסקות עם אוכל, ואני יודעת שקשה לעמוד מול ילד שסוגר את פיו אבל זה הכרחי על מנת ליצור שינוי במצב. יחד עם זאת אני מציעה כי בתקופה הקרובה תפנו הרבה מאוד תשומת לב אליהב, להיות אתה, לטפל בה, בשעת רחצה, השכבה, משחק. למעשה אני מציעה לכם להפנות את המשאבים שלכם מקורות האמיתיים של המצוקה של הילדה. למרות גילה הצעיר לשוחח אתה שוב ושוב על התחושות שלה מאז שאחותה נולדה. בשיחות להעלות נושאים כגון קנאה באחותה כשאמא מאכילה /מניקה אותה, געגועים לאמא, כעס על אמא שלא אתה וכו'... להגיד לה שילדים מרגישים כך כשנולדת להם אחות. אולי היא חושבת שאם היא תהיה תינוקת אמא תחזור ותטפל רק בה. לחזור וןלספר איך אמא טפלה בה כשהיתה תינוקת עד שגדלה.
אני מציעה להעזר בספרים כגון ספר הפלפלים של אלונה פרנקל.
שושי יעקובי
פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם טיפוסים רגישים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
