ילדה יחידה כמעט בת 2.5

מריאנה שלום,
שני העניינים שציינת אכן קשורים זה לזה. הבת שלך היא בגיל שנתיים, גיל בו הילדה מבינה כמה היא ילדה קטנה ועד כמה היא תלויה בסביבה. נסיונות המרידה הינם ניסיונות להפוך את ההורים לחלשים וכך לחזק את.עצמה. במקביל להכרה בכך והכבוד הניתן לקשיים הללו, התפקיד של ההורים הוא להציב גבולות הגיוניים ולהתוות את הדרך. בנוסף, ילדים צריכים לחוות את ההורים כחזקים ויציבים, אחרת הדבר מעורר בהם חרדה רבה.
לעניינינו - הכרחי להציב גבולות להתנהגויות שציינת. מריחת הצואה חשוב שתיעצר מיידית ושלא יווצרו תנאים שמאפשרים זאת מלכתחילה. כשאתם מפסיקים לה את הפעילות כשהיא אלימה או מסיבה אחרת יש להשאיר אותה מספר דקות קצר במקום המסוים. העקביות בין ההורים ובין מצבים הינה חשובה אף היא.
בהצלחה,
שירי

בעניין הצואה כיצד נכון לנהוג לפני ואחרי? קניתי לה חיתולי גמילה בתקווה שאותם תתקשה להסיר אך לא. למשל אחרי המעשה, כאשר אני מקלחת אותה, אז זה מתבצע ללא משחקים או צעצועים (היא רואה שזו לא המקלחת הרגילה שלנו עם הנאה וכיף).מרוב שאיני יודעת כיצד להגיב אני מתחילה לצעוק עליה וזהו לא פתרון (א.היא עומדת וצוחקת ב. אני חוששת שאהווה דוגמא רעה והיא תחשוב שלצרוח זו צורת תקשורת תקינה ). אשמח לקבל איזו הנחיה מה בדיוק עליי לעשות ?

מריאנה שלום,
אם הילדה שלך באופן קבוע עושה קקי לפני השינה, כדאי להשכיב אותה רק לאחר שהתרוקנה. חשוב להסביר לה שאם היא צריכה לשירותים או שהחיתול שלה מתמלא, עליה לקרוא לאחד ההורים באופן מיידי, אחרת היא תקבל עונש. באותו היום, יש להסביר לה בצורה רגועה שאסור בשום פנים ואופן למרוח קקי על הקיר, ולכן מחר היא תקבל עונש, ולהסביר לה מהו העונש הזה.
אולם לפני כן, כדאי לחשוב איך למנוע זאת - לאחר את שעת השינה, לשהות לידה מעט יותר זמן עד שתירדם באופן מלא, להאריך את הטקס של ההשכבה - מקלחת, צחצוח שיניים, סיפור וכדומה. לא ברור לי איך היא עושה זאת אם כבר השכבתם אותה לישון, ייתכן שהיא הולכת לישון מוקדם מדי מבחינתה ולכן זו דרך לתקשר עמכם ולצאת מהמיטה.
נסי השבוע להשכיב אותה יותר מאוחר ולשהות לידה עד שתירדם, וכמובן להסביר לה (לא סמוך להשכבה, אלא בשעות אחר הצהריים) שאת לא מרשה למרוח קקי ושאם תעשה זאת שוב היא תקבל עונש.
בהצלחה,
שירי