נסיגה מזה שלושה חודשים

שלום וברכה, אני מקווה שתוכלו לעזור לי או לכוון אותי כי אני מיואשת מאוד... יש לי בת אחת בת שנתיים ושבעה חודשים, ילדה מדהימה וחכמה מאוד לגילה (מאוד מאוד)מכיוון שבעלי אינו הרבה בבית כל "נטל" הגידול הוא עלי. היא אף פעם לא הייתה ילדה קלה, ממש מגיל אפס ידעה ל"סובב אותנו" ולדאוג שכל צומת הלב תיהיה עליה כל הזמן, היא חייבת צומת לב לאורך כל שעות היום והיא לא מסוגלת להעסיק את עצמה לבד. היא גמולה מגיל שנה ועשר. הגמילה הגיעה ממנה ועברה חלק. מזה שלושה חודשים שהיא מפספסת ועושה פיפי ולעיתים גם קקי במכנסיים (מספר פעמים עשתה לנו קקי גם במהלך המקלחת בתוך האמבטיה). עשיתי לה פעמים בדיקת שתן והכל יצא תקין. כאשר צריכה פיפי דואגת ליידע אותנו בד"כ אבל בכל זאת עושה במכנסיים. כאשר אני לוקחת אותה בכח לשירותים היא פשוט לא עושה אבל כאשר היא קמה ומרימה את המכנסיים עושה במכנסיים באותה שנייה. היא מסוגלת להסתובב במכנסיים רטובים מפיפי או מלוכלכים מקקי באין מפריע ולהתנהל כרגיל.במהלך השלושה חודשים האלה מדי פעם חוזרת למוטב לתקופות של יומיים שלושה שבהם עושה בשירותים כרגיל ולא מפספסת ככה שלא נראה לי שמדובר על בעיה אורולוגית. ההתמודדות מאוד קשה לי וניסיתי להחזיר לה את החיתול היא הסתובבה עם החיתול (שוב באין מפריע...) שלושה ימים ואז הורידה ומאז לא מסכימה יותר חיתול (יודעת להוריד לבד). לא קרה שום דבר חריג לאחרונה כגון לידת אח או מעבר דירה, אגב היא עיקבית גם בגן וגם בבית בהתנהגות.בנוסף לפספוסים, היא הלכה אחורה גם בהתנהגות, דברים שעשתה לבד פתאום לא מוכנה לעשות ואומרת "קשה לי לבד" כגון לעלות לבד במדרגות לבית, לנעול נעליים וכ"ו. יש לה התפרצויות זעם בתדירות מאוד גבוה, בהם היא צורחת זורקת לרצפה מכל הבא ליד ומשתטחת על הרצפה. היא אלימה לעיתים כלפי ילדים בגן, היא בוכה המון, וגם הגננת מתלוננת בפני בכל הזדמנות. אייני יודעת מה דרך הפעולה הנכונה, ואנחנו מאוד לא עיקביים ביחס שלנו לנסיגה האחרונה. האם תוכלי לעזור לי ולתת לי כיוון מחשבה או דרך פעולה (מה נכון ומה לא)? או למי ניתן לפנות? מה עלי לעשות?