ילד נגרר

שלום אורנה,
את מציינת שבבת הוא ילד טוב ומשתף פעולה. זה מעניין. איך את מגיבה למשל כשהוא לא רוצה לשתף פעולה, כשיש לו יוזמות משלו, דברים שהוא רוצה לעשות והם לא תמיד מה שאת מתכננת? האם זה קורה? זה מעניין בעיני שזו התכונה שבה בחרת לתאר את בנך. וגם אני לא מבינה למה את מתכוונת כשאת אומרת עצמאי. האם הכוונה שהוא מתלבש לבד ואוכל לבד או שגם יוזם ועושה דברים על דעת עצמו? אם את רוצה שתהיה לו דיעה ואג'נדה משל עצמו, זה משהו שכדאי להתחיל מהבית, מזה שאולי את תהיי קצת פחות משיתוף פעולה ויותר מרוצה גם ממצבים שבהם הוא דווקא לא משתף פעולה. כמובן לא משהו מסוכן חלילה, אבל משהו יצירתי, שאולי גורם לעיתים אי נוחות, לכלוך, בזבוז זמן וכו'.

לגבי עצמאות הכוונה באמת לדברים יום יומיים נעילת נעליים, לבישת הבגדים , צחצוח שיניים, וכו' הוא עדין לא הוגה דברים הוא די קטן, כשהוא מסרב לעשות משהו אני מדברת איתו ולפעמים משתמשת באיומים אם לא תעשה זה לא תקבל זה וזה אני מבינה שזה שגוי אבל לפעמים אין ברירה
הוא ילד טוב ומשתף פעולה לדוגמא אם אנחנו בסופר והוא רוצה משהו שאסור מטעמי כשרות למשל (אנחנו חיים בחול) אני מסבירה שזה לא כשר והוא מבין וממש לא בוכה או משתולל כמו ילדים אחרים הוא פשוט מקבל את זה
אני מבינה שהכל מתחיל מהבית אבל השאלה מה לעשות עם ההתנהגות של החיקוי?
לא ממש קיבלתי תשובה

שלום אורנה,
זה לא נכון שילד בגילו לא הוגה דברים. זה ממש לא נכון. אני לא מציעה לך לעושת שום דבר עם ההתנהגות של החיקוי כי זה ל איעזור. את לא יכולה לחזק עצמאות של מישהו בכך שאת אומרת לו מה לעשות. יש כאן סתירה פנימית. זה כמו להגיד למישהו "תהיה ס]ספונטני" ואז הו אכבר לא יהיה ספונטני כי הוא עושה מה שאמרת לו...אז מה ספונטני בזה? בדיוק מאותה סיבה, את לא יכולה להגיד לו להפסיק לחקות כי אז את גורמת לו לציית לך במקום לחזק את המקוריות והעצמאות שלו ולא עשית כלום בזה.
הפיתרון היחדי הוא כמו שאמרתי לך, לאפשר לו יותר חופש ליזום דברים בבית, וכמו שאת מבינה בעצמך - לא לאיים עליו.
אם את לא מצליחה, את יכולה לפנות להדרכת הורים יותר מפורטת כדי לקבל הכוונה.

תודה סמדר
את יכולה לפרט איך לכוון אותו ליזום דברים וגם דוגמאות?

תודה וחג שמח
אורנה

שלום אורנה,
זה בדיוק העניין, את לא אמורה לכוון לזה, זה אמור לבוא ממנו. מה שאת אמורה לעשות, זה לא לדכא את זה. כלומר לשחרר קצת שליטה מהילד שלך, וכשהוא רוצה משהו או יוזם משהו, גם אם זה לא נוח לך, ללכת עם זה ולא נגד זה.
למשל אם בא לו לפעמים לצייר, ללכלך, לקשקש, להתעסק בחומרים מלכלכים, לטייל לאיזה מקום, דברים שהוא רוצה ובאים ממנו, לתת לזה מקום ולשים לב שאת לא נכנסת להסברים מדוע זה לא הזמן, לא ככה, וכו'. האם את יכולה לתת לו יותר חופש? האם את יכולה לא לאיים עליו כשהו אלא עושה מה שאת מבקשת אלא לשמוח מזה שהוא מגלה קצת אישיות משל עצמו? זה העניין.
אם עדיין זה לא מובן לך, את מוזמנת לפנות להדרכת הורים מסודרת.

ברור, תודה רבה
וחג פסח שמח!!!!