התנהגות של ילד בן 4,לאחר לידת אחותו

אנו הורים לילד בן 4 ותינוקת בת שנה.
ילדנו גדל בסביבה מאוד חמה ומפנקת וגם בלי גבולות כל כך מצד המשפחה האוהבת והדואגת.
בתקופה האחרונה נוצר מצב שכל דבר שהוא שלילי (שלא מרשים לו ) מוביל תגובה של התפרצויות בכי וכעס אם זה בבית או מחוצה לו.
כמה שמנסים להתעלם או לא להתייחס זה מעלה פרי אך לעיתים קשה להתמיד בזה. גם שמסבירים בשקט ושואלים את הסיבה בגינה הוא עשה
זאת ,תמיד עולה התשובה שהוא רצה וכאילו שלא מעניין אותו מה ההורים אומרים .(הוא מקנא שאחותו בעגלה וגם הוא מתעקש על כך או על צעצועים שמזמן
כבר עברו לתינוקת ).
גם הקשבה זה לא תמיד בפעם הראשונה וגם שמבקשים. (נראה כי לא איכפת לו התגובה של ההורים חיובות או שלילית העיקר שיקבל יחס מאתנו וזה לא
שאנו לא מעניקים )
אנחנו נמצאים בתקופה הזאת אצל יועצת (פסיכולוגית ילדים ) מטעם הקופה שמנתחת את מצבי ההתנהגות שלו עפ"י משחק ואנו מקבלים
הערות ותיקונים .

אך זה עדיין לא מספיק ! האם בתור הורים צעירים אנו עושים טעות ?האם שצועקים עליו כי כבר הקו האדום נמתח מזמן זאת טעות?האם לעיתים
מכה חינוכית כמו מכה על היד או הוצאת הילד החוצה למספר דקות ,יוצרת בו קשיי הסתגלות או משברים עתידיים ?

תודה על המענה .