בן שנה וחצי ו 3

שלום מילה,
אם אימך אומרת לך שנכשלת בחינוך, אני הייתי עונה לה על זה שהכל מתחיל בבית וכנראה הכישלון עוד מתחיל אצלה, כי היא לא חינכה אותך נכון. עוד הייתי מוסיפה ואומרת לה שהערות כאלה לא עוזרות אלא רק מורידות את הביטחון, ושאת מבקשת ממנה להימנע מהן.
לגבי הידלים שלך, חשוב מאוד לא להתייחס להתקפים האלה. אם ההתקפים האלה מצליחים להביא לכך שהילד מקבל את מה שהוא רצה, או שהוא מקבל המון תשומת לב בגללן, הם יימשכו. אם הוא יפנים לאט אלט שזה לא עוזר לו, אף אחד לא מתרגש מזה וזה לא שמיג את המטרה, ההתקפים האלה ייפסקו. לשם כך את צריכה להיות מאוד סבלנית ועיקבית. מספיק שפעם אחת הגבת להתקף הזה, נתת לו את מה שהוא רצה או פשוט כרכרת סביבו, דיברת, התחננת, איימת וכו', תצטרכי להתחיל את הכל מהתחלה.
כנ"ל לגבי הבן הגדול.
בהצלחה.

תודה, למרות שאני עצמי לא היתי כזו היתי ילדה מאד ממושמעת ונוחה ורגועה אני לא יודעת למה היא אומרת לי את זה , אני חושבת שהם פשוט עדיין קטנים לכן בודקים אותנו ואת הגבולות וזה דבר שיחלוף מעצמו, אני לא היתי כזו.