מה עדיף, אב נוכח נפקד או אב נעדר?

שלום,
אני אמא חד הורית לשני ילדים, בן 7 ובת ארבע.
אבי הילדים הוא גבר הומו שהיה בעבר חבר קרוב, והסכים לעשות איתי ילדים אך לא כל כך רצה מלכתחילה להיות מעורב בגידולם.
נכון להיום הוא מגיע פעם בכמה חודשים, כשמתחשק לו, לראות אותם ואז הולך עד הפעם הבאה. אנחנו כמעט לא יוזמים איתו קשר - כדי שהילדים לא יתאכזבו. הבן שבסך הכל נהנה מחברתו בזמן הקצר כשהוא מגיע מתחיל לשאול עליו כל מיני שאלות - למה לא גר איתנו, למה לא מבלה איתנו יותר, למה הוא לא אבא כמו שאר האבות (לדעתי הוא לא מתכוון להיותו הומו, שכן להערכתי לא יודע מזה, אלא להיותו אבא כמעט לא פעיל.) למה הוא לא אוהב אותו מספיק ועוד. הבת שואלת לעיתים גם היא איפה אבא ולמה לא בא.
אני לא יודעת מה לענות לשאלות הללו, אני כל כך פוחדת שהילדים שלי יפגעו.... מתוך רצון למנוע מהילדים את חווית הנטישה שוב ושוב אני מתחילה לחשוב שאולי עדיף בכלל לא לאפשר את המגעים האלו בין הילדים לבין אביהם. לדעתי - האבא לא יילחם עליהם, אולי אפילו יוקל לו, ואולי לילדים שלי יהיה יותר טוב בלעדיו. כך לא יצפו ממנו לדבר. מה אתם אומרים? מה עדיף? או מה פחות יפגע בהם בטווח הארוך? - אבא נוכח - נפקד או שהאבא יצא לגמרי מהתמונה ויהיה למעשה אבא נעדר? אודה על תשובתכם.