קנאה בין אחיות

שלום! בתי בת ה-9 מקנאה מאוד באחותה בת שנתיים. קיוויתי שתחושת קנאה תעבור עם השנים, אך עברו כבר שנתיים מאז שהקטנה נולדה והבת הגדולה ממשיכה בעקביות להביע קנאה גם באופן פיזי וגם באופן מילולי, כלומר, היא יכולה לדחוף את הקטנה, לקחת ממנה צעצוע בכח,לחבק חזק בניגוד לרצונה, לצרוח עליה, לקלל וכו''. מה שהכי מעציב אותי זו עובדה שלמרות המודעות שלי בנושא קנאת אחים, למרות שאני משתדלת להתנהג בהתאם להמלצות של פסיכולוגים ויועצים, המצב כלל לא משתפר.
האוירה בבית מאוד חמה, יש הרבה אהבה ואהדה כלפי כל הילדים (יש לנו עוד ילד בן 12), אנחנו לא משווים בין הילדים, מפרגנים לכל אחד על הצדדים החזקים שלו, .בתי בת -9 מקבלת הרבה תשומת לב מכל בני המשפחה, משבחים אותה על ההצלחות ומעודדים אותה על דברים הטובים שהיא עושה, אני תומכת בה, מדברת איתה המון, יש לנו זמן פרטי שלנו, לא תתפסו אותי מנשקת את הקטנה ולא נותנת נשיקה לילדה הגדולה, אני מסבירה לה על אחותה הצעירה שהיא זקוקה עכשיו לעזרתינו, היא קטנה, עוד לא יודעת לדבר, קשה לה להביע את עצמה, היא דורשת קצת יותר תשומת לב בשלב הזה וכו'... ברצוני לציין כי בתי ילדה חכמה, פקחית ומבינה היטב מה עובר עליה.למשל היא הגדירה בעצמה את הקינאה כלפי אחותה במשפט הבא: "היא לקחה לי את התהילה" !!!!! ולמרות כל הדיבורים, הסברים,פירגון, אהבה שהיא מקבלת – אני שומעת שוב ושוב איך היא שונאת את הקטנה, היא לא רוצה אותה במשפחה, "היא מגעילה, מסריחה, מכוערת"....לפני יומיים היא גירשה את אחותה הצעירה מהחדר: "לכי מפה יאה מנוולת" ......אני כבר לא יודעת איך להגיב על משפטים מסוג זה???!!!!.האם יש טעם להעניש אותה על פליטות פה או על אלימות כלפי אחותה הקטנה??? איך להגיב נכון, מה לעשות ואיך לפתור את הבעיה המורכבת זאת??? אשמח לקבל תגובות בנושא כאוב זה
תודה רבה