פעוט בן שנתיים וחצי וגירושי הורים

שלום לך,

אני מזכירה לך שבעוד כמה חודשים בנך כבר לא יהיה בן שנתיים אלא שלוש. להסיט את הנושא והתחמק זו אף פעם לא תגובה מתאימה. תמיד צריך למצוא דרך מתאימה להגיד את האמת באופן שמתאים לגיל הילד. גם היום, כשהילד שואל איפה אבא, הוא לא מתייחס רק לעובדות. הוא מדווח לך לך על עובדה ריגשית, הוא מתגעגע לאבא, אבא חסר לו. ההתייחסות שלך צריכה להיות גם לזה. בעיקר לזה. במובן הזה, זה לא מספיק לענות לילד "אבא בעבודה" כי הילד מרגיש שאבא לא איתכם, הוא חסר לו. חשוב להתייחס גם לזה ולהגיד לו, אתה מתגעגע לאבא...אחרת הוא נשאר עם ההרגשה לבד ועם תחושה שקורים דברים ואי אפשר לדבר עליהם. ואי אפשר לדבר על רגושת קשים ועל זה שקשה.
לגבי מה תגידו לילד כשתיפרדו: מה שאומרים לילדים. בגיל שלוש אפשר להסביר: אבא ואמא לא גרים ביחד יותר. אבא ואימא אוהבים אותך מאוד מאוד. אבא יבוא לראות אותך בימים אלה ואלה וכו'.
אם הוא שואל למה, אפשר להסביר לו שאבא ואמא לא מסתדרים, אבל עדיין הם אוהבים אותך מאוד מאוד.
את צריכה להבין שבנך יגיב לזה בכל מיני דרכים. גם אם תגידי את אמת וגם אם לא , הוא ירגיש. אבל אם תגידי את האמת, תהיה לו אפשרות להבין שאפשר לדבר על זה. מותר לו לכעוס, להיות עצוב, לבטא חרדות וכו'. זה טבעי לגמרי. לא תוכלי למנוע את זה, אך את יכולה ללוות אותו בזה, ולכן חשוב לדבר על הדברים ולהודות במציאות ובאמת ולא להכחיש אותה.