פעוט בן שנה וחצי

היום בבוקר קמתי עם דלקת חזקה בשתן, לא יכולתי לזוז, לא היו תורים לרופא, אז בעלי ואני נסענו עם הילד למרפאה
הם חיכו לי באוטו וחיכיתי בתור, כשכולם הלכו באתי להכנס לרופא ואז הגיעה אישה שאמרה שהיא צריכה להכנס אז אמרתי לה- נחכה שהרופא יצא ויחליט מי נכנס, היא הצחילה לקלל אותי ולהגיד אני עכשיו לא אכפת לי ממך ועוד כל מיני דברים (אני מספרת ממש בקצרה ולא נכנסת לפרטים ולמילים המגעילות שלה) אמרתי לה- תקשיבי אני לא ירד לרמה כזאת, היא התחרפנה פשוט השתגעה- "את יודעת בכלל עם מי את מדברת?"... ופשוט- הורידה לי כאפה והעיפה אותי על הקיר!!!!!!!
התחלתי לבכות כולי פחדתי קראתי לבעלי הוא היה עם הילד ועשיתי טעות כי הבן שלי התחיל לצרוח לי ופחד שיעשו לי משהו, עשיתי טעות שהוא נכנס פנימה עם בעלי ואני מתחרטת שבכלל נתתי לה להפחיד לי את הילד, בקיצור היא התחילה להגיד ליד כולם שהיא לא נגעה בי וכמובן שיאמינו לה כי היא מבוגרת כל הפקידות שמכירות אותי ואת המשפחה שנים ויודעות שבחיים לא רבתי קיללתי או דברים כאלו מעולם, הן באו והרגיעו אותי, אז השחקנית ההיא מספרת להן שוב ולכל מי שלידה שאני ממציאה דברים, אחרי כמה דקות הפקידות אמרו לה שיש מצלמות והם יבדקו מה קרה כי רציתי להגיש תלונה, בסופו שלדבר היא נלחצה, ובאה לבקש ממני סליחה ובאה לדבר עם בעלי, הבן שלי לא הפסיק לצרוח גם שכבר היינו בחוץ והכל נגמר אני ממש מפחדת שתהיה לו איזו טראומה... אני פשוט בהלם מכל מה שהיה עוד אחרי שיצאנו היא אמרה לכולם שהיא מפחדת לצאת שלא נרביץ לה.... והיא האלימה שהרימה ידיים על בחורה רבע ממנה אם לא פחות...
בכל מקרה החלטתי לא להגיש תלונה כי אמרו לי שהיא חולת לב ועברה צינתורים ולמרות שהיא הרביצה לי והייתי בהלם ממה שקרה היא ביקשה והתחננה שהכל יגמר יפה,
ואני כנראה טובת לב מדי כמו תמיד ובגלל זה אנשים מרשים לעצמם להתנהג אליי ככה...
בכל מקרה מה שממש הדאיג אותי זה הבן שלי שמרגע שהגענו הביתה עוד יותר נדבק אליי והתחיל לצרוח צרחות איומות, אני ממש כועסת על עצמי מאוד מאוד, שהוא היה במצב הזה וראה אותי בוכה וראה שאישה רדפה אחריי והוא פחד שיקרה לי משהו ובכה, אומנם בעלי לקח אותו החוצה אחרי שתי דקות, אבל הוא ממש נלחץ מזה, אני בהלם מכל היום הזה,ואני בלחץ הכי הכי משחס וחלילה יקרה לו איזשהו נזק או טראומה מהמצב הזה... זו פעם ראשונה בחיים שהוא נחשף לצעקות ואלימות מילולית והמולה ככה מאנשים אחרים להורים שלו, בבית שלנו הכל תמיד רגוע ונעים ואין אף פעם אלימות מ שום סוג.
מה אני יכולה לעשות?..
פשוט יום נוראי ומקווה שהוא ישתפר... ממש בא לי לבכות מכל זה...