הפגנת שנאה ?

שלום יעל,
הכאב שלך מובן, אבל מה שחסר לי בתאור שלך, מעבר לתחושת העצב והכאב תחושת כעס כלפיה. הרי יש גם עניין של חוצפה וכפיות טובה בהתנהגות שלה, מדוע את מייד מרגישה אשמה? מדוע רק לחפש במה את לא בסדר? אולי חלק ממה שהבת שלך צריכה זה שתהיי פחות חלשה ופחות מתחננת?
עכשיו תראי, את פונה לאינטנרט בלי לתת שום פרטים כך שקשה לדעת באמת מה קרה ביניכן, מדוע היא כל כך כועסת עלייך, אבל נשמע שתגובה של עצב בלבד היא תגובה חלקית ומפגינה הרבה חולשה. אם את באמת רוצה להבין יותר לעומק מה קורה לביתך יכול להיות שכדאי לך לפנות לייעוץ מסודר, גם בלעדיה.

יש אצלי ביקורת כלפי עצמי.
החינוך שלי היה לוקה בחסר.
לא נתתי מספיק אהבה ולציין שגם לא ידעתי מה זה.
ילד ראשון, לא היה לי הדרכה. הגעתי מבית הרוס ולא היה לי ממי לקחת דוגמא. מה שידעתי לתת לביתי היה אוכל ולימודים.
הקשר הזוגי שלי מלווה בחוסר כבוד וחוסר הערכה ואני בטוחה שביתי הושפעה מכך. היא דוחה כל קרבה וכל גילוי של חיבה. והחשש הגדול שלי שאולי ישנה בעיה נפשית ? מה לעשות? אני כל כך דואגת.

שלום יעל,
אם את כל כך דואגת אז אולי כדאי ללכת לאיש מקצוע, כדי לקבל הדרכה ו/או הרגעה.