כבר חמישה חודשים בוכה בכל בוקר

בתי המקסימה בת השנה ושלושה חודשים, שעדיין לא הולכת לבד, בוכה בכל בוקר לפני המשפחתון. כבר חמישה חודשים שהיא בוכה בפרידה ממני. גם כשאני מדברת איתה ואומרת לה שאני אחזור לקחת אותה בשעה ארבע, זה לא עוזר. גם כשאני מצליחה להרגיע אותה, היא בוכה שוב ברגע שהיא רואה את המטפלת של המשפחתון.
כשאני חוזרת לקחת אותה בשעה ארבע, אז היא בוכה שוב קצת עד שאני לוקחת אותה ואז היא מתאוששת מהר. בשעות הערב איתי היא שמחה ורגועה.
האם זה נורמאלי שגם אחרי חמישה חודשים היא בוכה ולא מתרגלת לגן? האם יש קשר בין חרדת הפרידה לבין העובדה שהיא עדיין לא הולכת.
האם אני צריכה לדאוג או לקחת את זה בקלות?
נראה שהמשםחתון הוא מקום טוב. יש שם עוד ילדים ויש שם אוכל טוב. היא לומדת שם דברים חדשים. הגננת אומרת שהיא מאוד בוגרת לגילה ושמה אותה עם הילדים הגדולים ממנה שכבר הולכים. אבל היא גם אומרת שהיא מפונקת ובוכה כשמחליפים לה חיתול.
האם הבכי של שעות הבוקר יעבור מתישהו?
אשמח לתגובה