טיפול בעצבים וחוסר סבלנות

שלום לולה,
אני מודה שאני מתקשה להבין מאין נובעת הבעיה במקרה הזה, לא בגלל שהתאור שלך לא בסדר, אלא שמטבע הדברים קשה כנראה לפרט את הדברים הרלוונטים ביריעה הקצרה שיש כאן. אני מניחה שאולי זה קשור לכך שהיא בת יחידה, וזה שם אותכם בעמדת חולשה כלפיה, אולי כי חיכיתם לה הרבה, אולי כי אין עוד ילדים, והיא מרגישה את זה ולא יכולה לסבול את זה. ואולי גם היא מרגישה שאתם חונקים אותה בתשומת לב וגם זה קשה לה. אם זה אכן כך, חשוב שתלמדו לתת לה ספייס, ולהיות עסוקים בתכנים אחרים, ולא רק בה. אם זה לא הכיוון, או שתנסו לתת רמזים נוספים, או שתפנו לייעוץ מסודר שיאפשר לבדוק את זה יותר לעומק.

שלום,
למרות שהשאלה נשאלה ממזמן, התשובה תעזור לאחרים:
הטיפול בבעיות כעסים ועצבים אצל ילדים, לרוב, צריך להיות
באמצעות ההורים.
זאת אומרת, ההורים צריכים לעבור תהליך שבו הם לומדים
מה לעשות ואיך להגיב לילד, כדי שכעסיו ייעלמו.
אני מסכימה עם התגובה הקודמת. הורים לילדים יחידים
יכולים לתת אובר תשומת לב (גם במקרים שמומלץ לא
לתת), וכך גורמים לילד להגיב בהרמת קול ובחוסר סבלנות.
מומלץ לא לתת תשומת לב לילד שמדבר בכעסים.
יש להתיחס אליו רק כשהוא מדבר יפה.