האם לשלוח לגן

שלום מילי,
קשה התייחס לשאלה שלך בלי להכיר אתכם. כי אני לא יודעת האם זה קורה הרבה שיהלדה שלכם חולה, ואם זה כך האם זה חלק ממצב גדול יותר שבו המחלות החוזרות והנשנות שלה הן חלק מסימפטום משפחתי יותר גדול, לשמל שהיא נצמדת אליכם די הרבה, זה לא מאשפר להציב לה גבולות כי כשהיא חולה ל אמציבים גבול, זה נהפך להיות גורם מפריע בזוגיות כי אז כל תשומת הלב מרוכזת בה, סדרי השינה בבית משתנים, ובקיצור היא מנהלת את הבית דרך הסימפטום הבריאותי שלה (באופן לא מודע כמובן, ואתם משתפים פעולה עם זה באופן לא מודע), או שמדי פעם היא זקוקה לריענון ופינוק בבית, וכדאי לאפשר לה את זה כדי שתתחזק.

אני מבינה שאת שואלת בעצם אם ילד לא בוכה ולא מתלונן אם זה אומר שזה טוב עבורו, וכמובן שלא, עדיף שהיא תהיה בבית ותתלונן. הבכי הוא לא הבעיה הוא רק הסימטום, הוא לא הסטרס הוא רק הביטוי שלו. אבל אני לא בטוחה שזו באמת כל התמונה בלי להכיר אתכם יותר.

היא לא חולה הרבה והיא גם לא מנהלת אותנו. כלומר: היא ישנה במיטה שלה, נרדמת עצמאית ולא מתלהבת באופן כללי מהמיטה שלנו, לא מגיעה אליה אף פעם.
היא מבקשת הרבה על הידיים, בעיקר של אבא לא תמיד מאפשרים לה, כשהיא מתחילה בסצינה של בכי אנחנו מושיבים אותה או משכיבים אותה במיטה כדי להירגע ובד"כ היא נרגעת די מהר וחוזרת אלינו. אוצר המילים שלה לא מאוד גדול ולכן היא מתוסכלת המון ובוכה כתוצאה מכך. בן זוגי טוען שכשההרגשה שלה לא טובה או גבולית עדיף לה להיות בגן מאשר בבית כי בבית היא חווה צורך לא מסופק (היא נמצא על הידיים אבל היתה רוצה יותר) וזה גורם לה נזק ואני טוענת שהיא צריכה את ההורים שלה לידה וזה עדיף מאשר להיות בגן.

שלום מילי,
גם בגן היא חווה צורך לא מסופק אבל אין למי לבכות כדי לבטא את זה. במובן הזה אני מסכימה איתך.