ביתי

מרחק של 5-7 דקות נסיעה ללא פקקים , ניתן להגיע לבית החדש ברגל בערך 15- 20 דקות מקסימום.

שלום מרי,
לא היית אמורה לקרוא את היומן היאשי של בתך בלי רשותה. לכן לא כדאי שתאמרי משהו על כך. אני גם לא מבינה כל כך מדוע זה רלוונטי כרגע, כי כרגע המצב יותר טוב, את רק תגרמי פגיעה באמון על ידי כך שיתברר שחטטת לה ביומן האישי.
כמו כן לא הייתי מתערבת בנושא של למי היא מספרת ומתי לגבי המעבר.
הייתי ממליצה באופן כללי שתנסי להיות פחות מעורבת בכל מיני עניינים של ביתך, כיוון שייתכן יש קשר הדוק בין מעורבות היתר שלך, והחרדה והלחץ שאת חשה לגביה לבין הקושי שלה להיות פחות קשורה אלייך ולהיפתח לחברות כפי שבגילה אמור לקרות. נסי להרפות ולהניח לה.

סמדר שלום,
האם יוצא מדברייך שאינני צריכה להיות מעורבת כלל בעניינים ההחברתיים של ילדה בת 11 וחצי ??
האם דברים כואבים כאלה שכתבה ביומנה הם שכיחים( שיגרתיים)???!! ועלי להתעלם מהם?? האם לא לשוחח אתה על הנושאים הללו כלל ולהניח לה לעשות כרצונה??
תשובתך מאוד חשובה לי כי אני מאוד מבולבלת ומוטרדת!
תודה
מירי

שלום מירי,
נראה לי שאכן לא הבנת את דברי. הדברים שבתך כתבה אינם שיגרתיים ושכיחים. אם זאת את בעצמך אומרת שהיום הם כבר לא רלוונטים כי הם נכתבו לפני מספר חודשים ומצבה החברתי התשנה מאז. זה לא משנה בעינייך את רמת הדאגה שאמורה להיות לך?
כמו כן לא כתכתי שאת לא אמורה בכלל להיות מעורבת אלא רצוי שתהיי מעורבת מתי שהיא מערבת אותך. ואכן בעבר היה לה קשה, היא ערבה אותך, התייעצת איתנו, והמצב השתנה. זה כבר שייך לעבר, היית מעורבת ומילאת את תפקידך כאימא וזה בסדר גמור.
כעת זה לא המצב. מותר לך לשאול אותה (וגם זה לא יותר מדי, פעם אחת זה מספיק), איך היא מרגישה ואם משהו מטריד אותה. אבל לא כדאי לך לקרוא את היומן שלה בלי רשותה, לחקור אותה או להגביר את רמת החרדה שלה כשלא בטוח שהיא במצוקה בכלל. יש הבדל גדול בין מעורבות יתר להעדר מעורבות בכלל. לקרוא ביומן של ילד שחושב לתומו שהוא פרטי, זו מעורבות יתר. בכל מקרה מה שנכתב ביומן מתייחס לעבר ולא בטוח שהוא רלוונטי כרגע. מכאן התשובה שלי שכדאי שתניחי לה.