מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- איך להגיב? דחוף מאדרונה17/06/2012
שלום רב
לילד שלי בן כמעט חמש יש חבר מהגן שהוא גם שכן שלנו בבניין. לרב הם משחקים יפה אבל לאחרונה הבן שלי לא כל כך רוצה לפגוש אותו ומתשאול קצר עולה שהוא לא אוהב שהשכן אומר לו מה לעשות. היום השכן הגיע אלינו ובני סרב בתחילה להכניסו, לאחר נסיון שלי בכל זאת לארח את החבר הוא התרצה(עכשיו בדיעבד אני כועסת על עצמי)
הם שיחקו בחדר כשפתאום אני שומעת אותם מדברים על טוסיק ובולבול וכו. החלטתי לגשת לחדר ולבדוק מה קורה ואז ראיתי את החבר מפשיל את מכנסיו ואומר לבני לנשק לו את האיבר . כמובן שבו ברגע נכנסתי וקטעתי את הסיטואציה וביקשתי מהחבר לבוא איתי בחזרה לביתו. הייתי עדינה ולא כעסתי. נגשתי לאימו וסיפרתי לה את שהיה והיא הבטיחה לדבר איתו ולבדוק מהיכן זה בא.
עם הבן שלי שוחחתי, הבהרתי לו שוב ושוב שהגוף שלנו הוא פרטי שלנו ולאף אחד אסור לגעת בו או לומר לנו לגעת בשלו,גם כשמדובר בחבר או באדם אחר כולל מבוגר. הוא שוב ושוב חזר על המשפט "אבל הוא אמר לי" וכו. אני מרגישה אשמה שלא סמכתי על הבן כשהוא לא רצה שהחבר יבוא. אני מבקשת הדרכה האם יש עוד משהו שעליי לעשות או לומר?
תודה על הקריאה
רונה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר איך להגיב? דחוף מאד - תגובה
סמדר ריינר18/06/2012שלום רונה,
סה"כ פעלת יפה. יכול להיות שתגובה שלך לבנך הייתה לחוצה מדי. אמרת לו שוב ושוב והוא הרגיש את מאשימה אותו, האמת היא שאת הרגשת אשמה. לכן חשוב שתבהירי לו שהוא לא אשם, רק רצית שיבין להבא. מעבר לזה אני לא מוצאת כרגע מה עוד ניתן לעשות, מלבד חשיבה שלך למה היה לך צורך ללחוץ עליו לשחק עם חבר כשהוא לא רוצה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם טיפוסים חברותיים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
