קושי הבכנת שיעורי בית תלמיד כיתה ב

שלום רב,
בני נועם בן 8 ילד מקסים ונבון תלמיד כיתה ב אובחן עם בעיית קשב וריכוז ועם לקות למידה בחשבון.
בעלי ואני חלוקים בדעותנו לגבי יחסו ללימודים. ראשית, בעלי מכחיש שישנה בעיית קשב וריכוז ולקות למידה ו"עובד" עם נועם על שיעורי הבית, מנסה לכוון אותו ולעזור לו, כולל הכנה למבחנים, הכנת שיעורי בית וכו. (הוא אינו מורה במקצועו) הבעיה היא שהעזרה ברוב הפעמים (לא תמיד) הופכת לצעקות ומכות ועצבים, למתח ביחסים ביניהם, בעלי מצפה שהכל יעשה בצורה מושלמת, ללא טעויות וללא כחל וסרק. כל תחינותי שיפסיק ויתן לנועם עצמאות כפי שהוא רוצה לתת לו בתחומים אחרים, עולים בתוהו. נועם מצידו כשקצת קשה לו בשיעורים הוא לא מוכן להתמודד בלי אביו, נוצרה בו תלות. ראוי לציין כי ציוניו של נועם מאד טובים, כנראה בעלי אכן מצליח לעזור לא להגיע להישגים אך הדבר עולה לונו מחיר יקר. היחסים ביננו על רקע זה מאד לא טובים, היחסים שלי עם נועם נפגעים, וכמובן היחסים של נועם עם אביו. האם כל זה שווה את הציונים הטובים בתעודה? בעלי חדור מוטיבציה להביא אותו להישגים ולא לוותר לו אך זה מלווה בהשפלות, בקללות בעצבים ולא בדרכי נועם. נועם חווה התפרצויות כעס ועצבים בהקשר זה, הרבה בכי ו"אני שונא אותך" קללות והעלבות כלפינו. לדעתי נועם צריך עזרה חיצונית אפילו שעולה כסף רב, בעלי צריך לתת לו להתמודד לבד ולא "לעמוד" לו על הראש כל פעם שהוא מתחיל להכין שיעורים כי בכך הוא מעביר לו את המסר שהוא לא סומך עליו. הוא גם בודק לו כל בוקר את התיק (בנוכחות נועם) לראות שהכין מערכת כמו שצריך. לדעתי יש למורה תפקיד והוא לבדוק ולתקן את שיעורי הבית, ועל נועם ללמוד מטעויות. ברור לי שאני ובעלי צריכים לישר קו אך הוא אטום לדבריי ואני אטומה לדבריו. אשמח לתשובתכם ועזרתכם, וסליחה על ההודעה הארוכה מידי.