לכ' סמדר ריינר

שלום אוקסנה,
לא בטוח שיש בעיה עם הקלינאית. יכול להיות שליל דשלך קצת קשה בתחלה עם ההרגשה שהוא בסוג של מבחן. לא צריך להחליף את הקלינאית בשביל זה. אני בטוחה שעם הזמן הוא יתרגל וזה יהיה בסדר. נסי לסמוך על הצוות המטפל ולדאוג פחות. ככל שאת תשדרי לילד ביטחון בצוות, כך יהיה לו קל יותר להסתגל.
בהצלחה.

שלום ותודה על תגובתך,
יש לי עוד שאילה אחד אם אפשר.
היום הילד חזר מהגן מפוחד ובוכה. נכנסתי לגן ראיתי 3 אנשים (צוות של הגן) מנסים להרגיע את הילד. הוא היה בהיסטריה, ישב על הרצפה לא היה מוכן לקום גם כש כבר אני בקשתי. לא היה מוכן גם לחיבוק. והכל בגלל שהילד לא אכל בגן. אמרו לו אם לא תוכל לא תשחק למעלה.
אני יודעת שהם דואגים לילד, כי הילד מאוד רזה ולא אכלן בכלל. אבל אני ממש, אבל "ממש" נגד שיטה הזאת. ובכלל אני נגד עונש. זה "משפיל", זה עושה את הבנאדם כמו לא "שווה" ובגדול.
איך להסביר לצוות כדי לא להוריד להם את "הביטחון"?
והיום הילד כל זמן אומר: "אימא! ענן בצבע שחור".
האם כדי לי לשלוח אותו מחר לגן? אולי להשיר אותו כמה ימיים בבית בשביל להוציא אותו למקומות שהוא אוהב?
תודה

שלום אוקסנה,
אני ל א בעד להשאיר אותו בבית. לא קרה שום אסון שאי אשר להתגבר עליו ולהמשיך להתמודד. להשאיר אותתו בבית זה לשדר לילד שקרה משהו נורא קשה ושהגן זה מקום קשה. בסך הכל דאגו לו, זה כל מה שקרה. כל מה את צריכה לעשות זה להגיד לגן שאת מבקשת שלא ינקטו שוב בעונש כזה, כי זה לא עוזר. זה הכל.