מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- הילד עצבני...מורן26/06/2012
שלום רב-
אני אמא לבן בן 4 ולבת בת שנה.
בני היה עד הלידה של אחותו נסיך לתפארת.
לאחר הלידה הייתה תקופה קשה של 3 חודשים בהם התפרץ והוציא את זעמו בעיקר עליי, פחות על בן זוגי, אך לא על אחותו (באופן טבעי).
היו הרבה התפרצויות זעם, מכות (כלפיי) שלעיתים קיבללו תגובה סבלנית ורגועה ולעיתים תגובה מלווה בצעקות רמות וגרירתו לחדר (על ידיי).
בחודשים שלאחר מכן נקטתי בגישה רגועה הרבה יותר והילד נרגע.
בחודש האחרון הוא החל להגיב בעצבים כמעט על כל פנייה אליו.
לרוב ללא שום סיבה. הרגישות היא גבוהה ואז התנהגותו מלווה בצעקות/בכי/מכות.
מבירור בגן לא עלה דבר היכול להצביע על שינוי כה קיצוני בהתנהגות.
אני כבר לא יודעת איך להגיב לו, ושוב אני מוצאת עצמי מתנדנדת בין עונשים של פסק זמן בחדר, מניעת ממתקים/טלוויזיה, ולעיתים מנסה לדבר על ליבו אך ללא הועיל.
בבקשה טכסו לי עצה בדרך שעליי למגר תגובות אלו ולהחזיר לילד שלי את החיוך, משום שפרצופו לרוב זועף..
תודה מראש
מורן* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר הילד עצבני... - תגובה
סמדר ריינר26/06/2012שלום מורן,
את צודקת שעונשים מחד ודיבורים על ליבו מאידך אינם דרך יעילה לטפל בהתפרצויות זעם. ההתנהגות המתאימה במקרים כאלה היא התעלמות. כאשר הוא מכה יש להפסיק את המכות פיזית כמובן. יש לדבר אליו ברורה קצרה מאוד ותקיפה, בלי הסברים, התחננויות, איומים וכיוצא בזה, אלא אמירה קצרה וחד משמעית בטון תקיף בסגנון "אני לא מרשה להרביץ" או משהו דומה, וכן אפשר להוסיף ולהגיד לו שכאשר הוא מתנהג כך את לא יכולה להמשיך לדבר איתו עד שיירגע ומאותו רגע להתעלם, למעט כמוןב מניעה פיזית של מכות. הניחי לו לבכות ולצעוק, כמה שזה ייקח. אני יודעת שזה קשה, אך חשוב מאוד להיות עיקביים בזה. זה ייקח זמן, זה לא יעבוד מייד בפעם הראשונה, הוא ינסה אותך. אך אחרי מספר פעמים שבהם תעמדי בדבר בעיקביות גם אם הוא יימשך זמן רב, יהיה הרבה יותר קל.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם אובססיבים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
