שאלה דחופה

ביתי בת 4.5 רואה את אביה פעם בשבוע בפיקוח מרכז קשר כשעתיים. הפגישות מתקיימות החל מהיותה בת 9 חד'. מדובר באב לא נורמטיבי ולפי הפצרותיי גם מסוכן מבחינה מנטלית/רגשית (כלפיי זה היה גם פיזי) ומה שאנשי הרווחה רואים זה רק את הלא נורמטיביות. בכל אופן, היה שלב שבו הייתי שמה את הילדה, הולכת וחוזרת לקחת אותה. לאחר מכן היתה רגרסיה והיא היתה מסרבת בתוקף ללכת לשם. כיום אנו נמצאים בתקופה בה הילדה נהנית מהפגישות ומהשייה עם האב אך היא מסרבת שאעזוב את המרכז ורוצה שאהיה נוכחת. העו"ס במרכז רואים שהיא לא משחררת אותי אבל מטרתם בסופו של דבר היא להוציא אותי משם. בפעם האחרונה אמרתי שאם הילדה תשחרר אותי מעצמה (כמו שעשתה בעבר) אלך, אך כל עוד היא לא משחררת מעצמה קשה לי ללכת. אם זה היה במקום אחר היה לי יותר קל. העו"ס אמרה שהיא מבינה אבל אם עם הילדה שלי זה לא עובד כבר הרבה זמן אז אני פשוט צריכה ללכת בלי להגיד לה ועליי זה לא מקובל. למרות זאת ניסיתי ללכת וכשהגעתי לשער היא התחילה לבכות אז חזרתי וכביכול "הרסתי להם הכל". אני לא מסוגלת ללכת אם זה לא רצון הילדה. מה גם שאפשר לחשוב איפה אני משאירה אותה ועם מי. הפגישות במרכז קשר הן לא צמודות ובנוסף קשה לי להשאיר אותה איתו. מה יתן אם לא אהיה נוכחת בפגישות? נא עצתכן, האם מבחינה רגשית זה לא גורם נזק כלשהו ואיך אני צריכה לנהוג. למה אנשי מקצוע כמו העו"ס אומרים לעשות דברים שאני חינוך לא חושבים שצריך לעשות כי זה יפגע בביטחון הילדה והם רוצים שאעשה על מנת לקדם את האינטרסים הלא ברורים שלהם? באופן כללי אין לי אמון ברווחה ועד היום הגנתי על הילדה שלי בחירוף נפש גם מול האב וגם מול הרווחה (כשיש בסיס והוכחות אינסוף למאבק שלי). בברכה