טובי פלד פסיכולוג ילדים ונוער
פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.
ד"ר אליהו סמואל פסיכותרפיסט ילדים ונוער
פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
הי, בתי הגדולה בת 3.5 , היום היינו במקום ציבורי ואני פשוט התביישתי- היא בכתה על כל דבר אפשרי:" קיבלה מכה, רצתה צבע ורוד וקיבלה לבן,לא ציינו אותה וכו'... שיא השיאיים היה שהיא התיישבה ולא רצתה ללכת הביתה , הבכי קולני וכולם הסתכלו אני מרגישה שהיא מנסה להשיג דבר בבכי וזה מכעיס אותי ואת בעלי, אנחנו אומרים לה תדברי ואל תבכי אבל זה לא עוזר תמיד. מה לעשות, כיצד צריך להתנהג , איך להתמודד עם הבכי? תודה
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
שלום מירי, אחרי פעם אחת ביקשתם ממנה לדבר ולא לבכות, פשוט להתעלם. חשוב מאוד להיות עיקביים בעניין הזה. הבכי הוא דרך להשיג תשומת לב ולנהל אתכם. אם באופן עיקבי זה לא יביא לתוצאות המקוות מבחינתה, זה ייפסק. אבל צריך להיות מאוד עיקביים, ולא להתרגש ולא להילחץ מהבכי, גם אם זה במקום ציבורי וגם אם זה נורא לא נעים. לא להסביר לה, לא להתחנן לא לנהל משא ומתן, לא לצעוק ולא לאיים. להגיד בשקט שבבכי אתם לא שומעים והיא צריכה לדבר ואז פשוט להניח לה עד שהיא נרגעת ומדברת. זה הכל.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
פסיכיאטר ילדים בכיר. מומחה בפסיכיאטריה ילדים ונוער, הפרעות קשב וריכוז, מתן ייעוץ פסיכולוגי, פסיכותרפיה, אוטיזם, גיל ההתבגרות, הפרעות חרדה, הגיל הרך
... קרא עוד