חברה טובה של ילדה בת 7.5

ביתי בכיתה א . אין לה הרבה חברות והשנה היא הצליחה להתחבר עם ילדה מהכיתה (אני ואמא גם התחברנו אז זה הקל )סה"כ ילדה טובה והם נפגשות המון. אני כל הזמן מלמדת אותה שהיא צריכה לדעת להתחלק ולפעמים לוותר(לזרום)כדי שיהיו לה יותר חברים.בסוף יוצא מצב שהחברה שלה בכיינית . כל פעם שהיא לילדי היא רק מקטרת ועל כל דבר. היא פשוט לא נעימה לאוזן והבת שלי רוב הזמן מוותרת.(לדוגמא:משחקים רוב הזמן רק במה שהיא רוצה כי אם לא היא לא מפסיקה להתבכיין. הבת שלי שרה אז זה מפריע לה . רוקעת ברגל זה מפריע לה ועוד ועוד. הם עשו הסכם שכל אחת בבית שלה קובעת במה משחקים ושהגיע תורה של ביתי אז היא אמרה לה שעכשיו היא משנה את ההסכם)לא הזמנתי אותה שבועיים כי לא היה בא לי לשמוע אותה ואז ביתי נשארה בלי חברה ואותה ילדה הזמינה חברה אחרת ולביתי מאוד כאב .אז התחלתי להפגיש בניהם שוב.ביתי גם מתלוננת שהיא קוטרית ותמיד היא צריכה לעשות מה שכיף לה.האם לוותר על החברה היחידה?כי למרות שהסברתי לביתי מה לעשות היא מעדיפה לוותר ולא להפסיד אותה