התנהגות

שלום . יש לי ילד מקסים בן שנתיים ו10 חוד
הוא איתי גדל איתי בבית עם אחות שהתווספה לו לפני חצי שנה ב"ה.
(הוא מסתדר נורא יפה איתה .ההתחלה הייתה קצת קשה אבל עברה מהר)
בשנתיים הראשונות שלו היה לי משפחתון קטן בבית ככה שהוא נורא חברותי אך השפה אצלו התחילה ממש לקראת גיל שנתיים ושלוש חוד בערך +-
הוא עדיין לא מדבר ממש וברור..הוא אומר לי מה הוא רוצה (לאכול לשתות) הוא נגמל נורא יפה ומהר מתיתול אך לא מהמוצץ שהוא נורא מכור אליו .
הדיבור אצלו קצת מדאיג ואני לא רוצה מצד אחד להלחיץ אותו או שהמסגרת שבטיפת חלב תלחיץ (הרבה פעמים אמרו דברים שלא הסכמתי איתם)
הם טענו שיש לו הפרעות אכילה ואני חושבת שהתקופה שהייתה לו עם בעיות אכילה נבעה ממני שעברתי הריון קשה בשמירה ולא הצעתי תפריט ובישולים , הוא אומנם לא אוהב מוצרים חלב אבל הוא אוכל קציצות בשר/דגים ..
הם אומרים גם שיש לו בעיות התנהגות ..מזה? הוא נורא ביישן אבל נגיד בגן שעשועים הוא נורא מתלהב ורץ לילדים מצטרף משחק ומקשקש איתם
אך בחברת מבוגרים הוא נורא ביישן לא מדבר בכככככככככללללל ונורא מחבק ומתחבר אליהם אבל לא מוציא הגה כאילו הוא חס וחלילה אילם ואנשים חושבים שיש לו "בעיה"
אבל הוא לא ככה בבית ובטח שלא בפארק או בטיולין וכו
אנייודעת שכתבתי הרבה ולאבחן אותו ככה אי אפשר ..הוא כמו כל ילד צורח לפעמים שהוא לא מקבל מה שהוא רוצה ויודע גבולות ומה שאומרים
אבל המשפחה הרחוקה שרואה אותו לפעמים מטפטת לי הערות שאני חושבת עליהם וחושבת שזה בעיקר בגלל שהוא ביישן .. מסכימה שאתן לו דחיפה עם קלינאית תקשורות אבל בעיות התנהגות? הייתכן.?